רש"י על דברים כ
<< · רש"י על דברים · כ · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"כי תצא למלחמה" - סמך הכתוב יציאת מלחמה לכאן לו' לך שאין מחוסר אבר יוצא למלחמה ד"א לומר לך אם עשית משפט צדק אתה מובטח שאם תצא למלחמה אתה נוצח וכן דוד הוא או' (תהלים קיט) עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי
"על איבך" - יהיו בעיניך כאויבים אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך
"סוס ורכב" - בעיני כולם כסוס א' וכן הוא או' (שופטים ו) והכית את מדין כאיש א' וכן הוא אומר (שמות טו) כי בא סוס פרעה
"עם רב ממך" - בעיניך הוא רב אבל בעיני אינו רבפסוק ב (כל הפסוק)
"כקרבכם אל המלחמה" - סמוך לצאתכם מן הספר מגבול ארצכם
"ונגש הכהן" - (סוטה מב) המשוח לכך והוא הנקרא משוח מלחמה
"ודבר אל העם" - (שם) בלשון הקדשפסוק ג (כל הפסוק)
"שמע ישראל" - (שם) אפי' אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד כדאי אתם שיושיע אתכם
"על איביכם" - אין אלו אחיכם שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל שנ' (ד"ה ב כח) ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשבי' וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסוכום וינהלום בחמורים לכל כושל ויביאום יריחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שומרון אלא על אויביכם אתם הולכים לפיכך התחזקו למלחמה
"אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו" - (סוטה מב) ד' אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי האומות עושים מגיפים בתריסיהם כדי להקישן זה לזה כדי להשמיע קול שיחפזו אלו שכנגדם וינוסו ורומסים בסוסיהם ומצהילין אותם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם וצווחין בקולם ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול
"אל ירך לבבכם" - מצהלות סוסים
"אל תיראו" - מהגפת התריסין
"ואל תחפזו" - מקול הקרנות
"ואל תערצו" - מקול הצווחהפסוק ד (כל הפסוק)
"כי ה' אלהיכם וגו'" - הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום פלשתים באו בנצחונו של גלית מה היה סופו נפל ונפלו עמו
"ההלך עמכם" - זה מחנה הארוןפסוק ה (כל הפסוק)
"ולא חנכו" - לא דר בו חנוך לשון התחלה
"ואיש אחר יחנכנו" - ודבר של עגמת נפש הוא זהפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"ויספו השוטרים" - (סוטה מג) למה נאמר כאן ויספו מוסיפין זה על דברי הכהן שהכהן מדבר ומשמיע מן שמע ישראל עד להושיע אתכם ומי האיש ושני ושלישי כהן מדבר ושוטר משמיע וזה שוטר מדבר ושוטר משמיע
"הירא ורך הלבב" - רבי עקיבא אומר כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי או' הירא מעבירות שבידו ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עבירה והרואהו חוזר או' שמא בנה בית או נטע כרם או ארס אשהפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"כל העם הנמצא בה" - (ספרי) אפי' אתה מוצא בה משבעה אומות שנצטוית להחרימם אתה רשאי לקיימם
"למס ועבדוך" - (שם) עד שיקבלו עליהם מסים ושעבודפסוק יב (כל הפסוק)
"ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה" - הכתוב מבשרך שאם לא תשלים עמך סופה להלחם בך אם תניחנה ותלך
"וצרת עליה" - אף להרעיבה ולהצמיאה ולהמיתה מיתת תחלואיםפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"ימים" - שנים
"רבים" - (שם שבת יט) שלשה מכאן אמרו אין צרין על עיירות של נכרים פחות מג' ימים קודם לשבת ולמד שפותח בשלום שנים או ג' ימים וכן הוא אומר (שמואל ב א) וישב דוד בצקלג ימים שנים ובמלחמת הרשות הכתוב מדבר (ספרי)
"כי האדם עץ השדה" - הרי כי משמש בלשון דלמא שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר למה תשחיתנו
