קטגוריה:דברים כ יא
והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך.
וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כׇּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ.
וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כׇּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ׃
וְהָיָה֙ וְ - ו' החיבור
הָיָה֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.0 אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־שָׁל֣וֹם שָׁל֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7965
מורפ': HNcmsa תַּֽעַנְךָ֔ תַּֽעַנְ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
ךָ֔ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6030 b
מורפ': HVqi3fs/Sp2ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1 וּפָתְחָ֖ה וּ - ו' החיבור
פָתְחָ֖ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/6605 a
מורפ': HC/Vqq3fs
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0 לָ֑ךְ לָ֑ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2fs
מבנה ע"פ הטעמים: 1 וְהָיָ֞ה וְ - ו' החיבור
הָיָ֞ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0.1.0 כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָעָ֣ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֣ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa הַנִּמְצָא הַ - מילית, ה' הידיעה
נִּמְצָא - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4672
מורפ': HTd/VNrmsa־בָ֗הּ בָ֗ - מילת יחס
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3fs
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0.1 יִהְי֥וּ יִהְי֥וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3mp לְךָ֛ לְ - מילת יחס
ךָ֛ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0.0 לָמַ֖ס לָ - מילת יחס
מַ֖ס - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4522
מורפ': HR/Ncmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0 וַעֲבָדֽוּךָ וַ - ו' החיבור
עֲבָדֽוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5647
מורפ': HC/Vqq3cp/Sp2ms
מבנה ע"פ הטעמים: 0׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהָיָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אִם־שָׁל֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) תַּֽעַנְךָ֔ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּפָתְחָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לָ֑ךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָ֞ה גרשיים (שליש, דרגא 4)
כָּל־הָעָ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) הַנִּמְצָא־בָ֗הּ רביעי (משנה, דרגא 3)
יִהְי֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) לְךָ֛ תביר (משנה, דרגא 3)
לָמַ֖ס טפחא (מלך, דרגא 2)
וַעֲבָדֽוּךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ, וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס יעבדו בשבילכם וישלמו לכם מס, וַעֲבָדוּךָ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי אִם שְׁלָם תַּעֲנֵינָךְ וְתִפְתַּח לָךְ וִיהֵי כָל עַמָּא דְּיִשְׁתְּכַח בַּהּ יְהוֹן לָךְ מַסְּקֵי מִסִּין וְיִפְלְחוּנָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אִין מִלִּין דִּשְׁלָם תְּתִיב לְכוֹן וְתִפְתַּח לְכוֹן פּוּלְוָותָהּ וִיהֵי כָּל עַמָּא דְּמִשְׁתַּכַּח בָּהּ יְהוֹן לְמִסְקֵי מִיסִין וְיִפְלְחוּנְכוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | וְיֶהֱוֵי אִין מִילִין דִּשְׁלָם תַּעֲנֵי לָךְ וְתִפְתּוֹחַ לְכוֹן פִּילְוָותָא וִיהֵי כָּל עַמָּא דְמִשְׁתַּכְּחִין: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיה אם שלום תענך . יכול אפילו מקצתן? תלמוד לומר ופתחה לך , כולה ולא מקצת.
קיט.
והיה כל העם הנמצא בה . לרבות כנענים שבתוכה.
יהיו לך למס ועבדוך . אמרו "מקבלים עלינו מסים ולא שעבוד", "שעבוד ולא מסים" - אין שומעים להם; עד שיקבלו עליהם זו וזו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיח.
והיה אם שלום תענך ופתחה לך . הם שני תנאים. כי יש העונים שלום אבל בתנאים ידועים, ר"ל שמקבלים מקצת דברים אשר יבקשו מהם בעלי מלחמתם.
למשל, שמתחייבים לתת להם מס קצוב וכדומה, ובזה יתפשרו עמם שיעלו מעליהם. אבל אין פותחים להם החומה, שיניחום לבא אל תוך החומה לעשות עמהם כחפצם. וזה שלום מקצת, ר"ל שמקבלים מקצת מהמבוקש מהם.
והתנה פה שלא די בשלום כזה, רק שצריכים לפתוח השער שיכנסו אל העיר, לעשות עמהם כחפצם. כמ"ש (יהושע ט) ויסעו בני ישראל ויבואו אל עריהם . וז"ש "כולה ולא מקצת", ר"ל לא שלום במקצת הדברים.
קיט.
והיה כל העם הנמצא בה . גם הכנענים. ומזה ראיה לדעת הרמב"ם הנ"ל ( שפטים קטו ), שלענין פתיחת שלום אין הבדל בין מלחמת ז' עממין ויתר אומות; שגם הכנענים אין להרגם, אם קבלו מס ועבדות.ומה שקצפו על הנשיאים, היה מפני שכרתו ברית עם הגבעונים, וע"כ רצו להרגם. וגם שהם לא קבלו עליהם עדיין מס ועבדות, וכמ"ש בפי' יהושע שם.
אולם הרא"ם הקשה מזה, דלדעת הרמב”ם מאי איריא "כנענים שבתוכה", אפי' כנענים בפני עצמם! ולי נראה, שלהרמב"ם זה עצמו כוונת הספרי. שבצד שפותח בשלום והם משלימים, שוים אם העם הנמצא בה הם כולם כנענים או יתר אומות, שמקבלים מס ועבדות וז' מצות. רק בצד שלא תשלים, בזה הבדיל בין רחוקות וקרובות.
ואף לדעת הרמב"ן, שמחלק גם אם עושים שלום בין ז' אומות ליתר אומות, דס"ל דז' אומות צריך לקבל ז' מצות, ויתר אומות א"צ לקבל. אין קושיא, דכאן לא הזכיר רק קבלת מס ועבדות, ובזה שוה אם כנענים בתוכה או יתר אומות.
ואין לדייק ממ”ש "כנענים שבתוכה", דהיינו רק קצת כנענים, לא אם כולם כנענים. כי כוונת הספרי, שבצד שמשלימין, הדין שוה אם כנענים בתוכה או יתר אומות.
רש"י
"למס ועבדוך" - (שם) עד שיקבלו עליהם מסים ושעבוד
אמנם קרא ד"שבית שביו" אינו משמע דמדבר ביפת תאר, דהא יפת תאר אחר כך כתיב (שם שם יא) "וראית בשביה אשת יפת תאר וגו'", ואם כן הדרא קושיין לדוכתיה, דכיון דכתיב "ושבית שביו", יש ללמוד דכנענים בתוכה מותר להחיות. ויראה, דהוה אמינא דווקא לקמן שהם נקנים לו לעבדים גמורים, ומגייר אותם, מותר לקיימן, דהא נתגיירו. אבל במקום שאינם עבדים גמורים לחייבן במצות לא, קא משמע לן אפילו אם נמצא משבעה אומות בתוכה מותר להחיותו. ואי כתב כאן, הוה אמינא דוקא כאן, אבל לקמן כיון דיפת תואר חדוש הוא, הוה אמינא אין לך בו אלא חדושו, קא משמע לן:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לָמַס וַעֲבָדוּךָ – עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים וְשִׁעְבּוּד (שם).
רמב"ן
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כ יא"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.