קטגוריה:מלכים א ט כא

<< | ספר מלכים א • פרק ט' • פסוק כ"א | >>

בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עבד עד היום הזה.

בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

המהדורה המוטעמת:

בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נֹתְר֤וּ אַֽחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָכְל֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַחֲרִימָ֑ם וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַס־עֹבֵ֔ד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

בְּנֵי/הֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נֹתְר֤וּ אַחֲרֵי/הֶם֙ בָּ/אָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָכְל֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְ/הַֽחֲרִימָ֑/ם וַ/יַּעֲלֵ֤/ם שְׁלֹמֹה֙ לְ/מַס־עֹבֵ֔ד עַ֖ד הַ/יּ֥וֹם הַ/זֶּֽה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):

בְּנֵיהֶ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) נֹתְר֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) אַחֲרֵיהֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בָּאָ֔רֶץ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֧ר דרגא (משרת, דרגא 5) לֹֽא־יָכְל֛וּ תביר (משנה, דרגא 3)

בְּנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

לְהַֽחֲרִימָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיַּעֲלֵ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) שְׁלֹמֹה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְמַס־עֹבֵ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)

הַיּ֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) הַזֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ נשארו בחיים אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בגלל בריתות שעשו איתם וכו' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם להשמידם, וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות