רש"י על דברים יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · יט · >>

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תכין לך הדרך" - מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים

"ושלשת את גבול ארצך" - שיהא מתחלת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השניה וכן משניה לשלישית וכן מן השלישית עד גבול השני של ארץ ישראל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונדחה ידו" - כשבא להפיל הגרזן על העץ ותרגומו ותתמריג ידיה ל' ונשמטה ידו להפיל מכת הגרזן על העץ (שמואל ב ו) כי שמטו הבקר תרגם יונתן ארי מרגוהי תוריא

"ונשל הברזל מן העץ" - (מכות ז) יש מרבותינו אומרים נשמט הברזל מקתו ויש מהם אומרים שישל הברזל לחתיכה מן העץ המתבקע והיא נתזה והרגה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן ירדוף גאל הדם" - לכך אני אומר להכין לך דרך וערי מקלט רבים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם ירחיב" - כאשר נשבע לתת לך ארץ קני וקנזי וקדמוני

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויספת לך עוד שלש" - הרי ט' ג' שבעבר הירדן וג' שבארץ כנען וג' לעתיד לבוא

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכי יהיה איש שנא לרעהו" - ע"י שנאתו הוא בא לידי וארב לו מכאן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה לפי שעבר על לא תשנא סופו לבא לידי שפיכות דמים לכך נאמר וכי יהיה איש שונא לרעהו וגו' שהיה לו לכתוב וכי יקום איש וארב לרעהו והכהו נפש

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תחוס עינך עליו" - (ספרי) שלא תאמר הראשון כבר נהרג למה אנו הורגים את זה ונמצאו שני ישראלים הרוגים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תסיג גבול" - לשון (ישעיהו מב) נסוגו אחור שמחזיר סימן חלוקת הקרקע לאחור לתוך שדה חברו למען הרחיב את שלו והלא כבר נא' לא תגזול מה ת"ל לא תסיג למד על העוקר תחום חברו שעובר בב' לאוין יכול אף בחוצה לארץ ת"ל בנחלתך אשר תנחל וגו' בארץ ישראל עובר בשני לאוין בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לא תגזול

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד אחד" - (סוטה ב) זה בנה אב על כל עד שבתורה שנים אא"כ פרט לך בו אחד

"לכל עון ולכל חטאת" - להיות חברו נענש על עדותו לא עונש גוף ולא עונש ממון אבל קם הוא לשבועה (ספרי) אמר לחברו תן לי מנה שהלויתיך אמר לו אין לך בידי כלום ועד אחד מעידו שיש לו חייב להשבע לו

"על פי שני עדים" - (גיטין עא) ולא שיכתבו עדותם באגרת וישלחו לבית דין ולא שיעמוד תורגמן בין העדים ובין הדיינים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לענות בו סרה" - דבר שאינו שהוסר העד הזה מכל העדות הזאת כיצד שאמרו להם והלא עמנו הייתם באותו היום במקום פלוני (ספרי)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועמדו שני האנשים" - (שבועות ל) בעדים הכתוב מדבר ולמד שאין עדות בנשים ולמד שצריכין להעד עדותן מעומד

"אשר להם הריב" - אלו בעלי הדין

"לפני ה'" - יהיה דומה להם כאלו עומדים לפני המקום שנא' (תהלים פב) בקרב אלהים ישפוט

"אשר יהיו בימים ההם" - (ר"ה כה) יפתח בדורו כשמואל בדורו צריך אתה לנהוג בו כבוד

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודרשו השופטים היטב" - ע"פ המזימין אותם שבודקים וחוקרים את הבאים להזימם בדרישה ובחקירה

"והנה עד שקר" - כל מקום שנאמר עד בשנים הכתוב מדבר

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאשר זמם" - ולא כאשר עשה מכאן אמרו הרגו אין נהרגין (מכות ה)

"לעשות לאחיו" - מה ת"ל לאחיו למד על זוממי בת כהן נשואה שאינן בשרפה אלא כמיתת הבועל שהוא בחנק שנאמר (ויקרא כא) באש תשרף היא ולא בועלה לכך נא' כאן לאחיו כאשר זמם לעשות לאחיו ולא כאשר זמם לעשות לאחותו אבל בכל שאר מיתות השוה הכתוב אשה לאיש וזוממי אשה נהרגין כזוממי איש כגון שהעידוה שהרגה את הנפש שחללה את השבת נהרגין במיתתה שלא מיעט כאן אחותו אלא במקום שיש לקיים בהן הזמה כמיתת הבועל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישמעו ויראו" - מכאן שצריכין הכרזה איש פלוני ופלוני נהרגין על שהוזמו בב"ד

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עין בעין" - (ב"ק פד) ממון וכן שן בשן וגו'