קטגוריה:תהלים עח ס

<< | ספר תהלים • פרק ע"ח • פסוק ס' | >>

מהדורת הכתיב:

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם.

המהדורה המנוקדת:

וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם.

המהדורה המוטעמת:

וַ֭יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ
אֹ֗֝הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּאָדָֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַ֭/יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ אֹ֝֗הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּ/אָדָֽם׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וַ֭יִּטֹּשׁ דחי (משנה, דרגא 3)

מִשְׁכַּ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) שִׁל֑וֹ אתנחתא (מלך, דרגא 2)

אֹ֝֗הֶל גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

שִׁכֵּ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) בָּאָדָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ את משכן שילה שכנראה נחרב לאחר אובדן ארון הברית לפלישתים - שמואל א ד, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם נטש את האוהל שבו שיכן את שמו, בין בני האדם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ויטוש - הזכיר משכן כי כן כתוב שהארון היה בהיכל רק בלי תקרה, על כן קראו אהל.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ויטוש" - ענין עזיבה

מצודת דוד

"אוהל" - את האוהל אשר שכן בה בין בני אדם

"ויטוש משכן שלו" - בימי עלי הכהן

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(נח - ס) "ויכעיסוהו בבמותם" כו'. תחלה הכעיסוהו "בבמותם"להקריב בם לשמים אחר איסור הבמות בזמן משכן שילה, ומזה נמשכו כי "בפסיליהם יקניאוהו"עשו שיהיה מקנא במה שהמה הבל. אז "שמע אלקים"היא שכינה השורה במשכן שילה "ויתעבר וימאס מאד בישראל"ועל כן "ויטוש משכן שילה"להיות שורה שם. ואם יאמר איש האם יאבד משכנו מפני השוטים כי אם מאס בישראל שחטאו, משכנו מה חטא להחריבו, לזה אומר אל יעלה על רוחך כי הוא יתברך מכין מושבו בבית או באהל כי אם "באדם" כי היכל ה' המה. וזה מאמרו יתב' באומרו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה ח) כי בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, כי לא באהל ובמשכן עושה ית' מושב לו, כי אם באנשים אם שלמים וראויים המה, אך אם יעברו רצונו יטוש בית מקדשו כי גם בעשותם רצונו לא מהמשכן עושה מושב כי אם מהאדם. וזהו אומרו "ויטוש משכן שלו"תדע למה הלא הוא כי "אהל שכן באדם"הוא ולא בעצים ובאבנים:

[נט - ס] או יאמר כי על שוימאס מאד בישראל היה מקום לעשות כליה ח"ו לולא שהטיל כעסו במשכן כי "ויטוש משכן שילו", והטעם הוא כי ישראל חשובים לפניו יתברך מהמשכן, כי אם "אהל שכן"היה "באדם"שהוא בעבור האדם, ועל כן טוב הוא כי המשכן יכפר בעד עמו בל יכלו:

[ס] והנה במדבר רבה (יב יב) אמרו רז"ל כי כאשר הוקם משכן למטה הקים הקב"ה משכן למעלה הוא משכן הנער. ובזה יאמר "ויטש משכן שילו"לא המשכן המכוון נגדו למעלה הרוחני של מטטרון כי אם "אהל שכן באדם"שהוא של מטה: