פסיקתא רבתי כט א
פסיקתא רבתי · כט · א · >>
א. [ עריכה ]
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן". זו היא שנאמרה על ידי ירמיהו הנביא (ירמיה י, כ): "אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל מֵיתָרַי נִתָּקוּ" כנגד מי אמרו למקרא הזה, לא אמרו ירמיה אלא כנגד ישראל, אע"פ שאמרו כנגד ישראל חזר ואמרו על הקב"ה, בשעה שגלו ישראל וחרב בית המקדש ונעקרה סנהדרין היה הקב"ה בוכה עליהם [הגה 1]
- ^ {{{1}}}
נפש והיה נושא עליהם קינה ומתמיה עליהם אמר עליהם "אָהֳלִי שֻׁדָּד" ונכנסו השונאים ובזזו את מקדשי ואני יושב ומחריש, ואין אהל אלא בית המקדש שנאמר (תהלים עח, ס): "אהל שכן באדם" אלא מה אעשה מדת הדין הוא לפני.
"וְכָל מֵיתָרַי נִתָּקוּ" זה סנהדרין שהיא דומה לאולם [הגה 1]
- ^ {{{1}}}
כמיתרים לאהל, כשם שאהל אינו יכול לעמוד אלא ע"י מיתרים, כך אלמלא זקנים שיושבים בסנהדרי גדולה ומתקנים את המועדות ומעברים את השנים ואת החדשים ומתירים את המותר ואוסרים את האיסור ומיישבים את העולם אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת.
"בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם" וכי אין ישראל קיימין בעולם, והלא אתה מוצא שקיימים ישראל מסוף העולם ועד סופו, אלא מהו שאמר בניי יצאוני ואינם שאין עושים בניי את המועדים כתיקנם כשם שנצטוו בסיני. כך הייתה כנסת ישראל אומרת לאומות העולם, בשעה שגלו היו מתמהין כשהיו רואין אותם השחירו פניהם כשולי קדירה ואומרים (איכה ב, טו): "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ" אלו הן שנאמר בהן (יחזקאל טז, יד): "ויצא לך שם בגוים ביופיך כי כליל הוא בהדרי וגו'" באותה שעה צדקו עליהם את הדין ואמרו חלילה להקב"ה בלא דין, לקיים מה שנאמר (דברים כט , כג-כד): "ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת וגו' ואמרו על אשר עזבו ברית ה' וגו'" אמרה להם (שיר א, ו): "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ" מה אתם רואים שהשחירו פניי כשולי קדירה, ששזפתני השמש מעשי גרמו לי שהנחתי להקב"ה והלכתי אחר החמה והלבנה, ומי גרם לי שעשיתי כל המעשים הללו "בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי" בני אמי נביאי השקר שהיו לי כגון צדקיהו בן כנענא וחביריו הם גרמו לי שאבא ליד הצער הזה, "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים" כשנצטויתי מסיני לא נצטויתי שאשב אלא יום אחד[הגה 1]
- ^ {{{1}}}
ועכשיו שמוני נוטרה את הכרמים יושבת ומשמרת שני ימים טובים ואיני יוצא בהם ידי חובתי "כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי".
"אֵין נוֹטֶה עוֹד אָהֳלִי" מהו, וכי אין בית המקדש עתיד ליבנות, אלא אין נוטה עוד אהלי מכם ואין מקים יריעותי מכם, אלא מקדש ראשון שבנאו בשר ודם נפל ביד שונא אבל מקדש אחרון שהקדוש ברוך הוא בונה אותו שנאמר (תהלים קמז, ב): "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" שוב לא יחרב לכך נאמר "אָהֳלִי שֻׁדַּד וְגוֹ'".
הגה[עריכה]