קטגוריה:דברים ח ב
וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר
מצותו [מצותיו] אם לא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר
מצותו [מִצְוֹתָיו] אִם לֹא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הוֹלִֽיכְךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖ו אִם־לֹֽא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/זָכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַ/דֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הֹלִֽיכֲ/ךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛י/ךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּ/מִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְ/ךָ֜ לְ/נַסֹּֽתְ/ךָ֗ לָ/דַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽ/לְבָבְ/ךָ֛ הֲ/תִשְׁמֹ֥ר מצות/ו [מִצְוֹתָ֖י/ו] אִם־לֹֽא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְתִדְכַר יָת כָּל אוֹרְחָא דְּדַבְּרָךְ יְיָ אֱלָהָךְ דְּנָן אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּמַדְבְּרָא בְּדִיל לְעַנָּיוּתָךְ לְנַסָּיוּתָךְ לְמִדַּע יָת דִּבְלִבָּךְ הֲתִטַּר פִּקּוֹדוֹהִי אִם לָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתֶהֱווֹן דְּכִירִין יַת כָּל אָרְחָא דְדַבַּרְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן דְּנַן אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּמַדְבְּרָא מִן בִּגְלַל לְסַגִּיפְכוֹן וּמִן בִּגְלַל לְנַסְיוּכוֹן לְמִנְדוֹעַ הֲנַטְרוּן אַתּוּן פִּקּוּדוֹי אִין לָא: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"וזכרת את כל הדרך וגו'" - יאמר כי תוכל לדעת שיש בעשיית המצות טובה שלמה ולא יהיה צדיק נעזב ומבקש לחם כי השם מפרנס אותך במדבר במעשה נס גדול בעבור לכתך אחר מצותיו וכבר פירשתיו בפרשת המן (שמות טז ד) טעם למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא כי היה נסיון גדול להם שלא ידעו עצה לנפשם ויכנסו במדבר הגדול לא מקום לחם ואין בידם כלום מן המן אבל ירד דבר יום ביומו וחם השמש ונמס וירעבו אליו מאד וכל זה עשו לשמור מצות השם ללכת כאשר יצוה והשם היה יכול להוליכם בדרך הערים אשר סביבותיהם אבל הביאם בנסיון הזה כי ממנו יודע שישמרו מצותיו לעולם
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים ח ב.
לדעת את אשר בלבבך
(דברים ח ב): "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא"
דקויות
בני ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה בתנאים קשים. לא היה להם אוכל קבוע שיכלו לקחת עמם; בכל יום הם קיבלו מן לאותו היום בלבד. הפסוק מסביר, שה' הוליך אותנו במדבר בכוונה, כדי לנסות אותנו ולדעת אם נשמור את מצוותיו גם בתנאים קשים אלה, בלי לקטר ובלי להתייאש: "התשמור מצותיו - שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו" ( רש"י ) , "וה' היה יכול להוליכם בדרך הערים אשר סביבותיהם, אבל הביאם בנסיון הזה, כי ממנו יודע שישמרו מצותיו לעולם" ( רמב"ן ) .
אולם הסבר זה מעורר שאלה: מדוע ה' צריך לעשות ניסיון עקיף כדי לדעת מה יש בליבנו? הרי, (שמואל א טז ז): "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב"( פירוט ), ה' יכול לראות ישירות לתוך הלב!
נראה שהמילה לדעת אין עניינה "כדי שה' יידע" אלא "כדי שאחרים יידעו", כמו ב (שמות לא יג): "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"(לדעת = ל+דעת. האות ל מציינת תכלית, "כדי ש-". התכלית היא שתהיה דעת, שתתגלה ידיעה חדשה) . מטרת הניסיון היא לחשוף ולגלות דברים הצפונים בלב, כדי שגם אנשים אחרים יידעו אותם.
מה בדיוק בא הניסיון להודיע? ולמי בדיוק? כמה תשובות:
1. להודיע לכל בני האדם שה' מפרנס את עבדיו: "כדי שתדענה זאת האומות... שמי שמתמסר כליל לעבודתו יתעלה, יפרנסנו ממקום שלא העלה על דעתו" ( הרמב"ם, מורה נבוכים ג כד ) , כפי שהוא פרנס את בני-ישראל באופן ניסי במדבר.
2. להודיע למלאכים את מעלת בני ישראל: "שיהיה מה שבלבבך יוצא לפועל, כדי שיידע כל מלאך, שבדין תהיה מעלתך יותר מן מלאכי השרת, ותהיה עליך ידיעתי הפועלת לטוב כראוי לנמצא בפועל" (ספורנו) .
3. ולענ"ד, הניסיון בא להודיע לאדם עצמו מה הם הכוחות שלו. אדם שלא מתמודד עם קשיים, יכול כל חייו לחיות באשליה שהוא צדיק גדול. ה' מעמיד אותו במצב קשה כדי לעזור לו להכיר את עצמו, שהוא עצמו יידע עד כמה האמונה שלו בה' חזקה.
4. מעבר לכך, עצם הניסיון גורם לאדם לפתח לעצמו כוחות-נפש חדשים להתמודדות עם קשיים, שכן "הצורך הוא אבי ההמצאה" (אפלטון) . "הניסיון, אין מטרתו להשיג מידע חדש או אפילו לחנך, אלא הוא מהווה פעולה יוצרת... הרגע של הניסיון מהווה שותפות יוצרת בין המנסה הא-להי והמושא האנושי, רגע בקשר הדתי בין ה' וישראל. ה' מחפש אותנו ואנו צריכים להיענות ולהתרומם לשירותו. הן במישור הלשוני והן במישור הפילוסופי, הוא רוצה שאנו נדע את עצמנו ואנו צריכים להתוודע אל עצמנו" (מעובד ע"פ הרב חנוך וקסמן, "לדעת את אשר בלבבך - על ניסיונות אלהיים ולב יודע", בית המדרש הוירטואלי ) . פירוש זה מתאים לפסוק המקביל בהמשך הפרק, (דברים ח טז): "הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ, לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ": מטרת הניסיון היא לשנות אותך ולהפוך אותך לאדם טוב יותר.
הקבלות
ישנם פסוקים נוספים המתארים ניסיון שמטרתו לדעת, ואפשר לפרשם באופן דומה:
- (דברים יג ד): "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא, כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם".
- (שופטים ג ד): "וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל, לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה"
- (שמות טז ד): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא", "שכּל הלומד לקח ילמד מכך לקח ויראה אם ההתמסרות השלמה לעבודתו מועילה ומספיקה או אינה מספיקה" (מורה נבוכים) .
- (שמות כ טז): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם 'אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ'"( פירוט ).
יש פסוק אחד שקשה לפרשו באופן דומה, (בראשית כב יב): "וַיֹּאמֶר 'אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי'"( פירוט ). כאן לא נאמר "לדעת" אלא ידעתי. אמנם הרמב"ם פירש גם שם כמו בפסוקנו: "במעשׂה הזה אשר בגללו יֵאָמֵר עליך "ירא אלהים" ידעו כל בני-אדם מה הוא קצה גבול יראת ה'".
מקורות ופירושים נוספים
ביטויים
עינה = א. גרם לכאב ולצעקה, ב. השפיל והכניע .
לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות .
פרשנים
"וזכרת את כל הדרך וגו' - יאמר כי תוכל לדעת שיש בעשיית המצות טובה שלמה, ולא יהיה צדיק נעזב ומבקש לחם, כי השם מפרנס אותך במדבר במעשה נס גדול בעבור לכתך אחר מצותיו. וכבר פירשתי בפרשת המן (שמות טז ד) טעם "למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא", כי היה נסיון גדול להם, שלא ידעו עצה לנפשם, ויכנסו במדבר הגדול לא מקום לחם, ואין בידם כלום מן המן, אבל ירד דבר יום ביומו וחם השמש ונמס, וירעבו אליו מאד, וכל זה עשו לשמור מצות השם ללכת כאשר יצוה. והשם היה יכול להוליכם בדרך הערים אשר סביבותיהם, אבל הביאם בנסיון הזה, כי ממנו יודע שישמרו מצותיו לעולם" ( רמב"ן ) .
תגובות
דוד המלך כתב בספר תהילות כו2: "בְּחָנֵנִי יהוה וְנַסֵּנִי צרופה[צָרְפָה] כִלְיוֹתַי וְלִבִּי"
ושלמה המלך בספר קהלת ג יח: "אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם"
למעשה שלמה המלך אומר שבני האדם כבהמות ואם ככה מדוע דוד מבקש שאלהים ינסנו
הלא גם דוד אמר
תהלים מט יג: "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ"
תהלים מט כא: "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ"
זו היא חידה ונראה אם מישהו יודע ואם לא אז אענה אנכי
- -- DAIAN SHEM, 2016-08-29 16:31:37
רמז בפסוקים האלה
תהלים פב ו: "אני אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם"
תהלים פב ז: "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ"
- -- DAIAN SHEM, 2016-08-29 20:40:56
ופתרון מענה החידה .......
דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים = ועל כן לא יגור מכל רע ובגלל זה אומר כמבקש מהאלהים "בְּחָנֵנִי יהוה וְנַסֵּנִי צרופה[צָרְפָה] כִלְיוֹתַי וְלִבִּי"
אך אתם כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ אינכם בני עליון ולא אלהים לכן כבהמות תחשבו ותאמרו אל תביאנו לידי ניסיון ולא לידי ביזיון
- -- DAIAN SHEM, 2016-09-01 03:59:10
גם איוב אמר, איוב כג י: "כִּי יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא"
- -- Erel Segal-Halevi, 2016-09-01 19:34:53
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2017-08-21.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "דברים ח ב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.