קטגוריה:דברים ל יד
כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו.
כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃
כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־קָר֥וֹב קָר֥וֹב - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7138
מורפ': HAamsa אֵלֶ֛יךָ אֵלֶ֛י - מילת יחס
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2ms הַדָּבָ֖ר הַ - מילית, ה' הידיעה
דָּבָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1697
מורפ': HTd/Ncmsa מְאֹ֑ד מְאֹ֑ד - תואר הפועל
צורת יסוד: 3966
מורפ': HD בְּפִ֥יךָ בְּ - מילת יחס
פִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/6310
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms וּבִֽלְבָבְךָ֖ וּ - ו' החיבור
בִֽ - מילת יחס
לְבָבְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/b/3824
מורפ': HC/R/Ncmsc/Sp2ms לַעֲשֹׂתֽוֹ לַ - מילת יחס
עֲשֹׂתֽ - פועל, קל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/6213 a
מורפ': HR/Vqc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
כִּֽי־קָר֥וֹב מרכא (משרת, דרגא 5) אֵלֶ֛יךָ תביר (משנה, דרגא 3)
הַדָּבָ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
מְאֹ֑ד אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בְּפִ֥יךָ מרכא (משרת, דרגא 5) וּבִֽלְבָבְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
לַעֲשֹׂתֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי קָרִיב לָךְ פִּתְגָמָא לַחְדָּא בְּפוּמָּךְ וּבְלִבָּךְ לְמִעְבְּדֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם קָרִיב לְכוֹן פִּתְגָמָא בְּבֵית מֶדְרָשֵׁיכוֹן פְּתָחוּ פֻּמְכוֹן לְמֶהֱוֵי הַגְיַין בְּהוֹן בְּדֵירוּ לִבְּכוֹן לְמֶעֱבַד יַתְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם קָרִיב הוּא לְוַותְכוֹן פִּתְגַם לַחֲדָא בְּפוּמְכוֹן לְמֶהֱוַן הַגְיַין בָּהּ וּבִלְבָבֵיכוֹן לְמֶעֱבַד יָתָהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בפרשה הזאת בא להתיר השאלה העצומה למה בברית הר חורב שהיו בני ישראל אז רק עובדים מיראה כנ"ל, עכ"ז בהברכות שבתו"כ באו שם יעודים נפשיים כמ"ש שם ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם (שפירשנו שיהיו בהם נביאים) והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם. וגם בהקללות באו שם עונשים נפשיים כמ"ש וגעלה נפשי אתכם והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם, ובמשנה התורה הזאת שהיו הדור עובדים מאהבה כנ"ל, לא באו בהברכות יעודים נפשיים, ואף שיש גם דברים רוחנים, אבל רק התרוממות האומה בכלל שהוא ג"כ ענין הגוף, וגם בהקללות רק ענינים גשמיים ושפלות האומה ולא זכר מחרבן המקדש והסתלקות הנבואה, ויאמר להם שממה שצוה בכל משנה התורה לעבוד את ה' מאהבה בכל לב ונפש יחויב מזה היעוד הנפשי והצלחת הנפש באופן שישארו קיים באיש כמלאכים ולא כמלאכים שהם עומדין רק במדרגה אחת אלא שילכו מחיל אל חיל ויעלו מעלה מעלה, וגם תהיה להם הצלחת הגוף להיות קיים במין, ואם יעשו בהפך יהיה להם אבדן הנפש מאבדה לאבדה (ולא שיהיו רק לאפס ואין) עד"ש גיהנם כלה והם אינם כלים, וגם לא ישארו קימים אף במין, ומה שלא אמר בהברכות והקללות מענינים הנפשיים הוא מפני שמחוקי הברית להיות עדים מיוחדים בו, והעדים המה השמים והארץ ועל ידם ישלם ה' שכר המקיים שהם הברכות והעונש להעובר שהם הקללות ולכן לא בא בברית הזאת רק דברים שסבתן הם חקות שמים וארץ, (כי אף התרוממות האומה ושפלותה ע"י חקות שמים וארץ כמובן), ולכן לא נזכרו בו ענינים נפשיים, שאין קיומן והפסדן בחקות השמים והארץ:
ולמה תבואנה הברכות והקללות רק ע"י העדים, נאמר כי העדים מוטל עליהם ג' דברים.
א) להתרות בהרוצה לעבור.
ב) שאם עבר אז עליהם להגיד אל השופט.
ג) שהשופט יקיים משפטו ע"י העדים, וכן דין התורה שהעדים צריכים להתרותו ולפרש לו ענשו. וכשיעבור יגידו בב"ד. וכשישפטו הב"ד תהיה יד העדים בהעובר ראשונה, אבל שלשת התועליות לא יושלם רק בעדות בני אדם, אבל לענין כריתת ברית לארך ימים אי אפשר ליחד בני אדם לעדים מפני שהם כלים ונפסדים ובהכרח ליחד לזה איזה דבר שיקוים שלא ימצא אלא הדומם אבל לא יהיה מעדות הזה כל שלשת התועליות הנצרך בעדים. ורק תועלת אחת או שתים היינו או שע"י לא יבואו לעבור על דברי הברית כי בראותם הדבר ההוא העומד לעד יזכרו ויזהרו לקיים, ומענין הזה היה הגל והמצבה שהעמידו להם יעקב ולבן שכשיבואו עד המקום ההוא ישובו לאחריהם כמ"ש אם אנכי לא אעבור וגו', וגם היתה בו התועלת השנית שאם יעבור אחד מהם הגל והמצבה ידעו בזה שחלל הברית אבל לא היתה התועלת השלישית שיבא גם המשפט על ידם, לכן אמר אלהי אבי אברהם וגו' ישפטו בינינו ובעדות השמים והארץ על ברית התורה לא יתכן התועלת שעל ידם יזכרו דברי הברית ולא יעברו מפני שמה שהאדם רואה אותו תמיד לא יעשה בו הרגשה שבראותם יזהרו לקיים ורק התועלת הוא שעל ידי השמים והארץ ישלם ה' שכר למקיימי דברי הברית ולייסר את העוברים כנ"ל:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "דברים ל יד"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.