קטגוריה:בראשית יט טו
וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/כְמוֹ֙ הַ/שַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַ/יָּאִ֥יצוּ הַ/מַּלְאָכִ֖ים בְּ/ל֣וֹט לֵ/אמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּ/ךָ֜ וְ/אֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙י/ךָ֙ הַ/נִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּ/עֲוֹ֥ן הָ/עִֽיר׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית • מקראות גדולות "הכתר" • מקראות גדולות "על התורה"
תרגום
| אונקלוס: |
וּכְמִסַּק צַפְרָא הֲוָה וּדְחִיקוּ מַלְאֲכַיָּא בְּלוֹט לְמֵימַר קוּם דְּבַר יָת אִתְּתָךְ וְיָת תַּרְתֵּין בְּנָתָךְ דְּאִשְׁתְּכַחָא מְהֵימְנָן עִמָּךְ דִּלְמָא תִּלְקֵי בְּחוֹבֵי קַרְתָּא׃
|
| ירושלמי (יונתן): |
וּכְאִישׁוֹן מֵיסַק קְרִצְתָּא הֲוָה לְמֵיסוֹק וּדְחִיקוּ מַלְאָכַיָא בְּלוֹט לְמֵימַר קוּם דְבַר יַת אִנְתְּתָךְ וְיַת תַּרְתֵּין בְּנָתָךְ דְהִשְׁתַּכְּחָן גַבָּךְ דִלְמָא תִּשְׁתֵּצֵי בְּחוֹבֵי יַתְבֵי קַרְתָּא:
|
| ירושלמי (קטעים): |
וּכְאִישׁוֹן לְמֵיסַק עֲמוּדָא שַׁחֲרָא:
|
רש"י (כל הפרק)
"ויאיצו" - כתרגומו ודחיקו מהרוהו
"הנמצאות" - המזומנות לך בבית להצילם ומ"א יש וזה ישובו של מקרא
"תספה" - תהיה כלה עד תום כל הדור מתורגם עד דסף כל דראאבן עזרא (כל הפרק)
וכמו — ויאמר ר' יונה הספרדי המדקדק, כי לא יתכן לאמר "וכמו עלה השחר". ושכח "ורבו כמו רבו" (זכריה י ח).
ויאיצו — כמו "ויציקו", כמו "אצים לאמר" (שמות ה יג):מלבי"ם (כל הפרק)
(טו - טז) "וכמו השחר עלה". אז הגיע העת המוגבל להשחית את העיר, ולכן "האיצו" ודחקו עליו שיציל בנותיו הנמצאות בביתו, והנשואות יאבדו שאל"כ "יספה בעון העיר, וכשהתמהמה עוד" היה ראוי שיאבד עם אנשי העיר כי הגיע עת ההשחתה, "והחזיקו האנשים בידו" והוציאוהו בדרך הפלא עד שברגע היה" חוץ לעיר", וזה היה "בחמלת ה' עליו", כי לא היה ראוי לנס זה:
בראשית יט טו: "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט טו.
פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט
בערב המלאכים אמרו ללוט: "עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן ובָּנֶיךָ ובְּנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר: הוֹצֵא, מִן הַמָּקוֹם" (ביאור:בראשית יט יב). לוט קיבל רשות להוציא את כל אשר לו בעיר, וכך חתניו יזהירו את משפחתם, וכך כל העיר תוזהר. ומה לוט עשה? הוא חזר הביתה ולא התכונן לעזיבה.
קיימת אפשרות שצאנו של לוט היה מחוץ לעיר ולכן לא נפגע, אחרת הוא יצא בחוסר כול.
פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר
את עוון העיר כבר ראינו. העיר עומדת להיחרב על כל החי והצומח בה.
אולם המילה "פֶּן תִּסָּפֶה" היא משונה. לא היה צורך להשתמש במילה פיוטית כזו שהיא גדולה ורחבה יותר ממוות פשוט. המילה "תִּסָּפֶה" רומזת שגם אתה וכל צאצאיך לעתיד תכחדו, ורות המואבית ונעמה העמונית לא יזכו להיות אמהות לממלכת בית דוד.
סיפור חייו של לוט וזרעו:
- לוט עזב את ביתו ומולדתו יחד עם אברהם (ביאור:בראשית יב ד).
- הוא קיווה להיות יורשו של אברהם, כי לאברהם לא היו בנים.
- אברהם בכל זאת גירש אותו והוא עבר לסדום, וכך הוא וויתר על כנען לטובת אברהם.
- יש לו 4 בנות בלי בנים. נכדיו בסדום לא יצאו איתו.
- הוא בורח מהעיר ומשאיר את כל רכושו בעיר.
- המלאכים אומרים לו "קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ" ומאימים עליו "פֶּן תִּסָּפֶה".
הרי הוא כבר נספה. אין לו בן יורש ושמו ייכחד. לא יהיה לו יורש לזיכרון.
בהמשך המלאך אומר בצורה מדהימה וללא סיבה: "הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוכַּל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה" (ביאור:בראשית יט כב).
- מה מונע מהמלאך לפגוע גם בלוט?
- האם אלוהים פקד עליו במפורש - שלוט ומשפחתו חייבים להישאר בחיים?
- לוט במילא יספה מבלי להשאיר אחריו בנים, אז מה זה משנה מתי?
כל השיחה עם לוט מתנהלת בלשון יחיד: "פֶּן תִּסָּפֶה" ולא 'פן תספו' – כלומר, מה שחשוב הוא הישרדותו של לוט. כל זה רומז שלאלוהים היו תוכניות עבור לוט: הוא לא יספה, יהיה לו זרע, גם הוא יהיה לעם, גם הוא בורך בזכות נכונותו להשאיר את ארץ כנען לאברהם וזרעו.
ואכן אלוהים אמר למשה:
- "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (דברים ב ט).
- "וְקָרַבְתָּ, מולּ בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה" (דברים ב יט).
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
דפים בקטגוריה "בראשית יט טו"
קטגוריה זו כוללת את 12 הדפים המוצגים להלן, וכוללת בסך־הכול 12 דפים.
