קטגוריה:בראשית יט טז
ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨יקוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יִּתְמַהְמָ֓הּ׀ וַ/יַּחֲזִ֨קוּ הָ/אֲנָשִׁ֜ים בְּ/יָד֣/וֹ וּ/בְ/יַד־אִשְׁתּ֗/וֹ וּ/בְ/יַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔י/ו בְּ/חֶמְלַ֥ת יְהוָ֖ה עָלָ֑י/ו וַ/יֹּצִאֻ֥/הוּ וַ/יַּנִּחֻ֖/הוּ מִ/ח֥וּץ לָ/עִֽיר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִתְעַכַּב וְאַתְקִיפוּ גֻּבְרַיָּא בִּידֵיהּ וּבְיַד אִתְּתֵיהּ וּבְיַד תַּרְתֵּין בְּנָתֵיהּ בִּדְחָס יְיָ עֲלוֹהִי וְאַפְּקוּהִי וְאַשְׁרְיוּהִי מִבַּרָא לְקַרְתָּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִישְׁתְּהִי וְאַתְקִיפוּ גוּבְרַיָא בִּידֵיהּ וּבִידָא דְאִנְתְּתֵיהּ וּבִידָא דְתַרְתֵּין בְּרַתּוֹיֵי כַּד חַיְיסָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת עֲלוֹי וְאַפְקוֹהִי וְאַשְׁרִיוֹהִי מִבָּרָא לְקַרְתָּא: |
רש"י
"ויתמהמה" - כדי להציל את ממונו
"ויחזיקו" - (ב"ר) א' מהם היה שליח להצילו וחבירו להפוך סדום לכך נאמר ויאמר המלט ולא נאמר ויאמרו
מפרשי רש"י
[כא] לא נאמר ויאמרו וכו'. והא דכתיב "ויחזיקו" אף על גב שהיה רק האחד מציל, יש לומר דלענין היציאה היו שניהם שותפין, שהרי כיון שרוצה להציל ממונו, ולא היה ראוי להיות הממון ניצול, שאמר ליה המלאך 'דייך להציל נפשות' (רש"י פסוק יז), והמלאך שנשלח להפוך סדום לא היה מניחו להציל הממון, שהיה ראוי להיות נאבד, לכך כתיב "ויחזיקו וגו'" ששניהם הוציאו אותו, כי המלאך המהפך דחה אותו לחוץ שלא יקח הממון, אבל "המלט על נפשך" (פסוק יז) - דהוא הצלת לוט - עשה האחד בלבד שהיה נשלח להציל. אי נמי דלא היה רשות למלאך להפוך עד שהוציאוהו מחוץ לעיר, לכך אף המלאך שהיה מהפך היה מוציא אותו, אבל גוף ההצלה שהיה ממלט את לוט לא היה עושה רק אחד:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיַּחֲזִיקוּ – אֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁלִיחַ לְהַצִּילוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַהֲפוֹךְ אֶת סְדוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט", וְלֹא נֶאֱמַר "וַיֹּאמְרוּ" (בראשית רבה נ,יא).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ואתמה מהפירוש שחבר בן אפרים, שאמר כי ויתמהמה – מגזרת "מה". והנה שכח כי שני ההי"ן מפיקין. רק הוא לשון עיכוב, ושרשו משולש, והפ"א כפול.
ויחזיקו — יבאר שפחד ואין בו כוח לברוח.רמב"ן
"ויחזיקו האנשים" - אמר רבי אברהם כי ויחזיקו יבאר שפחד ואין בו כח לברוח והנכון שהוא כמו ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ (שמות יב לג) אף כאן היו מושכים בהם בחזקה למהר לשלחם
"בחמלת ה' עליו" - לא בזכותו רק בחמלת האל וברחמיו הרבים או יאמר שהחזיקו בו למהר להוציאם בעוד החמלה עליו פן יצא הקצף מלפני ה' ויספהספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(טו - טז) "וכמו השחר עלה". אז הגיע העת המוגבל להשחית את העיר, ולכן "האיצו" ודחקו עליו שיציל בנותיו הנמצאות בביתו, והנשואות יאבדו שאל"כ "יספה בעון העיר, וכשהתמהמה עוד" היה ראוי שיאבד עם אנשי העיר כי הגיע עת ההשחתה, "והחזיקו האנשים בידו" והוציאוהו בדרך הפלא עד שברגע היה" חוץ לעיר", וזה היה "בחמלת ה' עליו", כי לא היה ראוי לנס זה:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויתמהמה, תמהון אחר תמהון; אמר: במה אברר? בכסף וזהב? באבנים טובות ומרגליות? הדא הוא דכתיב: "עושר שמור לבעליו לרעתו". ר' יהושע בן לוי אמר: זה לוט. ר' שמואל בר נחמן אמר: זה קרח. ר' יהודה בר סימון אמר: זה נבות. ר' לוי אמר: זה המן. ר' יצחק אמר: זה שבט ראובן וגד. רבנן אמרי: זה איוב, דהוה מתמסכן; וחזר למה דהוה. (גירסא אחרינא: זה שבטו של לוי, דהוה עתיר ונתמסכן, וחזר למה דהוה).
ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו בחמלת ה' עליו. מי היה זה? זה רפאל. איתיבון, והכתיב ויוציאוהו ויניחוהו, וכתיב: "ויהי כהוציאם אותם החוצה"? א"ל, קרון מה דבתריה: "ויאמרו המלט על נפשך" אין כתיב כאן, אלא "ויאמר המלט על נפשך".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט טז.
בְּחֶמְלַת יְהוָה
אדוני עצמו פקד על המלאך.
חמל
לרחם, לחוש רחמים, לחוש חמלה; לחוס, להשאיר בחיים, לא להמית, להימנע מלפגוע, "ותַַּחְמֹל עָלָיו ותַֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה" (שמות ב ו). כאשר אדם חומל על מישהו מדובר במידת הרחמים ולא במידת הצדק והמשפט, הן נאמר: "לֹא תַעֲשׂו עָּולֶ בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט טו), "וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל" (דברים יט כא), "וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו" (דברים יג ט).
עם זאת, לא נאמר שלוט חטא ולכן אין לרחם עליו.
וַיִּתְמַהְמָהּ
למה?
האם לוט לא האמין למלאכים? הוא הרי ראה שהם הצילו אותו בערב הקודם.
האם לוט רצה להישאר עם משפחתו ובנותיו וחתניו?
האם היה חבל ללוט על רכושו?
האם לוט הטיל ספק בזכותו להינצל?
האם לוט חשב שהוא רשע כיתר אנשי העיר?
האם לוט העדיף למות מאשר להימלט (המילה להימלט נושאת מטען שלילי - עבד נמלט, עריק) ?
האם לוט רצה למנוע מהמלאכים להחריב את העיר?
בכל מקרה, לוט התמהמה עד שהמלאכים התעצבנו, ביקשו רשות מפורשת מאדוני, ככתוב "בְּחֶמְלַת יְהוָה" ולא בחמלתם, תפסו אותו בכוח "ויַַּחֲזִיקו הָּאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ ... ויַֹּצִאֻהו וּיַַּנִּחֻהוּ מִחוץּ לָעִיר". מכיוון שאלוהים פקד על המלאך להשאיר בחיים את לוט, המלאך הסביר ללוט "כִּי לֹא אוכַּל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה" (ביאור:בראשית יט כב).
צדיק
לוט עשה מעשה צדקה כאשר הכניס את הזרים לביתו, וכאשר יצא להגנתם וסיכן את בנותיו וביתו. עם זאת, לא קיימים תיאורים נוספים למעשיו הטובים של לוט לפני המקרה הזה, ואנו רואים שזה המקרה הראשון שבו לוט מוכיח את אנשי סדום להמנע מלפגוע בזרים, כי הנה כתוב "הָאֶחָד בָּא לָגורּ ויִַּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם" (ביאור:בראשית יט ט). כלומר, עד הרגע הזה לוט אף פעם לו הוכיח את אנשי סדום ולא ניסה לשנות את דרכם הרעה או לצאת מהעיר.
סיכום
אם בזכות התנהגותו או בזכות אברהם, או בזכות שיצא עם אברהם מאור כשדים, או שהוא לא היה צדיק כדי להציל את העיר אבל מספיק הגון כדי להישאר בחיים, אלוהים ריחם על לוט והצילו.
או כשם שבת פרעה ריחמה על משה למען תפקידו הגדול, כך ריחם אדוני על לוט למען דוד המלך, נינו של בועז ורות המואביה. לכן אלוהים היה חייב להציל את לוט אפילו כנגד רצונו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יט טז"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.