ביאור:מ"ג בראשית יט טז
וַיִּתְמַהְמָהּ[עריכה]
ואתמה מהפירוש שחבר בן אפרים שאמר כי ויתמהמה. מגזרת מה. והנה שכח כי שני ההי"ן מפיקין. רק הוא לשון עכוב. ושרשו משולש והפ"א כפול:
ויתמהמה. כדי להציל את ממונו:
וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו[עריכה]
ויחזיקו. יבאר שפחד ואין בו כח לברוח.
ויחזיקו האנשים. אמר רבי אברהם כי ויחזיקו יבאר שפחד ואין בו כח לברוח. והנכון שהוא כמו ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ (שמות יב לג), אף כאן היו מושכים בהם בחזקה למהר לשלחם:
ויחזיקו. (ב"ר) אחד מהם היה שליח להצילו וחברו להפוך את סדום לכך נאמר ויאמר המלט ולא נאמר ויאמרו:
ויחזיקו האנשים. הגם שאחד מהם הוא המציל את לוט אבל האחר שבא להפוך אין לו לעשות ב' שליחיות, אפשר לומר כי להיות שהמציל שהוא רפאל הוא המציל וגבריאל אינו אלא מסייע לא מקרי זה עושה ב' שליחיות. וטעם גבריאל שסייע אין זה אלא מכשירי השחתת סדום שלא יתעכב כל עוד שהיה לוט בתוכה והיה רפאל מונעו מעשות דבר עד שיצא לוט:
בְּחֶמְלַת יְקֹוָק עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר:[עריכה]
בחמלת ה' עליו. לא בזכותו, רק בחמלת האל וברחמיו הרבים. או יאמר שהחזיקו בו למהר להוציאם בעוד החמלה עליו, פן יצא הקצף מלפני ה' ויספה:
בחמלת ה' עליו. אף על פי שבזכות אברהם היה נמלט, כאמרו "ויזכר אלהים את אברהם, וישלח את לוט מתוך ההפכה " (להלן פסוק כט), הנה כיון שהיה מאחר ומתעכב אחר אזהרת המלאכים היה ראוי להיות נספה, אבל היתה החמלה עליו, כי לא במרד ולא במעל היה עכובו, אלא מצד עצלה ונפש נבהלה.