ביאור:מ"ג בראשית יט ל

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

בראשית יט · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח

וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ

מדוע בחר לשבת שם?

ספורנו

וישב בהר. כי חשב שההפכה תתפשט בכל הככר עד ההר, כמו שהורה המלאך באמרו "ההרה המלט" (לעיל פסוק יז).

כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה הוּא וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו:

מדוע היה ירא לשבת שם?

רש"י

כי ירא לשבת בצוער. לפי שהיתה קרובה לסדום:

רמב"ן

כי ירא לשבת בצוער. כתב רש"י לפי שהיא קרובה לסדום. ואינו כן, אבל מפני שהיא מן המקומות שנגזרה עליהם ההשחתה, ובתחנתו של לוט הניחה המלאך בעבור שלא יוכל להמלט ההרה בו ביום, חשב בלבו כי לא יאריך לו עוד אחרי שיש לו זמן רב להמלט ההרה, ולכך אמרה בתו: ואיש אין בארץ, שחשבה כי בצאת אביה משם נשחתה צוער:

רשב"ם

כי ירא לשבת בצוער. שלא הניחו המלאך אלא שלא היה לו פנאי להמלט ההרה ועכשיו שהיה לו פנאי קיים דברי המלאך לשבת בהר אולי יהפוך העיר: