ביאור:מ"ג בראשית יט כא
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה[עריכה]
לאיזה ענין יש כאן נשיאת פנים ללוט?
רש"י
גם לדבר הזה. לא דייך שאתה ניצול אלא אף כל העיר אציל בגללך:
אם העיר חייבת – מדוע ה' הצילה? ואם היא זכאית, מדוע תלה ה' את הדבר בנשיאת פנים ללוט?
אור החיים
הנה נא העיר הזאת. קשה ממה נפשך אם נתחייבה העיר מה יועיל בקשתו מהם. ועוד רואני כי שמעו לקולו ואמרו נשאתי פניך וגו', ואם לא נתחייבה מבלי בקשתו של לוט אין להם רשות להשחיתה: אכן יתבאר הענין על דרך אומרם במסכת שבת (י:) ישיבתה של צוער נ"א שנה ושל סדום נ"ב וכו' ע"כ. וכפי זה דן לוט לפניהם כי עדיין לא נשלמה סאתה, והן אמת כי ישתנה הדין (ב"ק ס.) בין קודם שניתן רשות למחבל לאחר שניתן וכו' שהגם שעדיין לא נשלמה סאתה אף על פי כן כיון שניתן רשות למשחית אין לה זכות להמלט מהדין, וכפי זה הדבר תלוי ביד המשחית, לזה נתחכם לוט ושאל הדבר ממנו וקבל דבריו ואמר נשאתי פניך וגו', ותמצא שתכף הלך לו לוט מצוער כי ירא שהגיע זמן תשלום פורענותה:
לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:[עריכה]
מהו הבנין הדקדוקי של "הפכי"?
רש"י
הפכי. הופך אני כמו עד בואי. אחרי רואי. מדי דברי בו (ירמיה לא):