מ"ג בראשית יט יז
<< · מ"ג בראשית · יט · יז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכׇל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה כַּד אַפֵּיק יָתְהוֹן לְבָרָא וַאֲמַר חוּס עַל נַפְשָׁךְ לָא תִּסְתַּכִי לַאֲחוֹרָךְ וְלָא תְקוּם בְּכָל מֵישְׁרָא לְטוּרָא אִשְׁתֵּיזַב דִּלְמָא תִּלְקֵי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּאַפְקָתְהוֹן יַתְהוֹן לְבָרָא וְהָדָר חַד מִנְהוֹן לִסְדוֹם לְחַבְּלוּתָהּ וְחַד אִשְתָּאֵר עִם לוֹט וְאָמַר לֵיהּ חוּס עַל נַפְשָׁךְ לָא תִּסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָךְ וְלָא תְקוּם בְּכָל מֵישְׁרָא לְטַוְורָא אִשְׁתְּזִיב דִילְמָא תִּשְׁתֵּצֵי: |
רש"י
"אל תביט אחריך" - אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול
"בכל הככר" - ככר הירדן
"ההרה המלט" - אצל אברהם ברח שהוא יושב בהר שנאמר ויעתק משם ההרה ואף עכשיו היה יושב שם שנאמר אל המקום אשר היה שם אהלו בתחלה ואע"פ שכתוב ויאהל אברם וגו' אהלים הרבה היו לו ונמשכו עד חברון המלט לשון השמטה וכן כל המלטה שבמקרא אשמוצי"ר (ענטשליפפען) בלע"ז וכן (ישעיהו סו) והמליטה זכר שנשמט העובר מן הרחם (תהלים קכד) כצפור נמלטה (ישעיהו מו) ולא יכלו מלט משא להשמיט משא הרעי שבנקביהם
[כג] ככר הירדן. כלומר דאין פירוש כל מישור - ככר, אלא מישור הירדן דווקא נקרא "ככר":
[כד] לשון השמטה. ואין לשון נמלט מן הרודף, דהא לא היה כאן רודף:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ – אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם, וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אַתָּה נִצָּל. אֵינְךָ כְּדַאי לִרְאוֹת בְּפוּרְעָנוּתָם וְאַתָּה נִצָּל (בראשית רבה נ,יא).
בְּכָל הַכִּכָּר – כִּכַּר הַיַּרְדֵּן.
הָהָרָה הִמָּלֵט – אֵצֶל אַבְרָהָם בְּרַח, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יב,ח): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה". וְאַף עַכְשָׁיו הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יג,ג): "עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה". וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב "וַיֶּאֱהַל אַבְרָם..." (לעיל יג,יח), אֹהָלִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ וְנִמְשְׁכוּ עַד חֶבְרוֹן.
הִמָּלֵט – לְשׁוֹן הַשְׁמָטָה, וְכֵן כָּל "הַמְלָטָה" שֶׁבַּמִּקְרָא אישמוציי"ר [esmucier = להיחבא, להינצל] בְּלַעַ"ז. וְכֵן: "וְהִמְלִיטָה זָכָר" (ישעיהו סו,ז), שֶׁנִּשְׁמַט הָעֻבָּר מִן הָרֶחֶם; "כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה" (תהלים קכד,ז); "לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא" (ישעיהו מו,ב), לְהַשְׁמִיט מַשָּׂא הָרְעִי שֶׁבְּנִקְבֵיהֶם.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והרמב"ן ז"ל נתן בה טעם כי מנעו מהביט, מפני שהראיה באויר במקום שהדבר שם תזיק מאד ותדביק אותו. וכן בכל שאר החלאים הנדבקין שהראיה תזיק מאד ותדביק אותם, וכן המחשבה בהם כידוע מנשוכי חיות, כי נשוך הכלב השוטה יראה בשתן שלו דמות גורים קטנים, ואם תעביר המים ההם במסננת לא יראו שם כלל תמתין לסוף שעה יראו שם כבתחלה.
וידוע כי מי שיש לו החולי הזה אינו שותה שום משקה כלל, ואם אולי יראה שום משקה יצטער מאד ויראה לו דמות הכלב השוטה שנשכו.
ובמדרש אל תביט אחריך, אמר להם אל תביטו אחריכם שהרי ירדה שכינתו של הקב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. עירית אשת לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום והביטה לאחריה לראות אם הולכות אחריהם וראתה השכינה אחריה ונעשית נציב מלח.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יז – כט) ממ"ש כי לא אוכל לעשות דבר עד בואך שמה משמע שלא הוחל הנגף עד בואו לצוער, וא"כ למה אמר אל תביט אחריך ולמה נעשית אשתו נציב מלח, ולמה הזכיר שהשכים אברהם שמשמע שבעת ההיא כבר היה לוט בצוער דהא ראה שעלה קיטור הארץ, וא"כ לא ניצול לוט ע"י תפלת אברהם, ולמה אומר ויזכור אלהים את אברהם:
(יז) "ויהי כהוציאם אותם החוצה". אז התחילה מהפכת הערים וירידת אש וגפרית על העיר, רק שבמקום שהלך לוט לא היה המהפכה, לכן א"ל המלאך המציל (לבד, כי המלאך השני שנשלח להשחית כבר היה עוסק בשליחותו), "שימלט על נפשו" כי הרעה הולכת אחריו, ולכן צוה לו. א] "אל תביט אחריך", וזה או כהרמב"ן שהמביט על הדבר והנגף יוזק כענין המצורע ונשוכי כלב שוטה, או כחז"ל שיען שלא ניצול בזכותו אין לו להביט בשלומת רשעים, "ואל תעמד בכל הככר" כי הרעה הולכת אחריו וכשיעמוד תדבקהו רעה, ומכ"ז מבואר שלא כדעת המפרשים שלא התחילה המהפכה עד שבא לוט לצוער, כי עיר סדום נהפכה תיכף כשיצא משם, וכ"ה בזהר שהתחיל תיכף רק שבדרך שהלך לוט הלך הנגף אחריו ולא השיגתהו. "ההרה המלט" כי שם תעמוד שלא תגיע המהפכה לשם:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ההרה המלט וגו'. בזכותו של אברהם שגדול כהר, כמה דאת אמר: "מדלג על ההרים".
<< · מ"ג בראשית · יט · יז · >>