מפרשי רש"י על בראשית יט טז
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ט • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ד • ה • ט • יא • יב • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו • כט • ל • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨יקוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃
רש"י
"ויתמהמה" - כדי להציל את ממונו
"ויחזיקו" - (ב"ר) א' מהם היה שליח להצילו וחבירו להפוך סדום לכך נאמר ויאמר המלט ולא נאמר ויאמרו
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּתְמַהְמָהּ – כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ (בראשית רבה נ,יא).
וַיַּחֲזִיקוּ – אֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁלִיחַ לְהַצִּילוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַהֲפוֹךְ אֶת סְדוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט", וְלֹא נֶאֱמַר "וַיֹּאמְרוּ" (בראשית רבה נ,יא).
מפרשי רש"י
[כ] להציל ממונו וכו'. דאין לומר להציל בנותיו הנשואות, והעכוב היה בשביל שהיה משתדל עמהם שיצאו, זה לא נקרא 'עכוב', שלא נקרא 'עכוב' אלא שהיה מעכב בשביל דבר שאין לו להציל:
[כא] לא נאמר ויאמרו וכו'. והא דכתיב "ויחזיקו" אף על גב שהיה רק האחד מציל, יש לומר דלענין היציאה היו שניהם שותפין, שהרי כיון שרוצה להציל ממונו, ולא היה ראוי להיות הממון ניצול, שאמר ליה המלאך 'דייך להציל נפשות' (רש"י פסוק יז), והמלאך שנשלח להפוך סדום לא היה מניחו להציל הממון, שהיה ראוי להיות נאבד, לכך כתיב "ויחזיקו וגו'" ששניהם הוציאו אותו, כי המלאך המהפך דחה אותו לחוץ שלא יקח הממון, אבל "המלט על נפשך" (פסוק יז) - דהוא הצלת לוט - עשה האחד בלבד שהיה נשלח להציל. אי נמי דלא היה רשות למלאך להפוך עד שהוציאוהו מחוץ לעיר, לכך אף המלאך שהיה מהפך היה מוציא אותו, אבל גוף ההצלה שהיה ממלט את לוט לא היה עושה רק אחד: