קטגוריה:דברים ה טז
לא תרצח
ולא תנאף
ולא תגנב
ולא תענה ברעך עד שוא.
לֹא תִרְצָח
וְלֹא תִנְאָף
וְלֹא תִגְנֹב
וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא.
לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח׃
וְלֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף׃
וְלֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃
וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃
לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽח וְ/לֹ֖֣א תִּֿנְאָֽ֑ף וְ/לֹ֖֣א תִּֿגְנֹֽ֔ב וְ/לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְ/רֵֽעֲ/ךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
תִּרְצָֽח סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְלֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
תִּנְאָֽף סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְלֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
תִּגְנֹֽב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) בְרֵֽעֲךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
עֵ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) שָֽׁוְא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא תִּרְצָח
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תִקְטוּל נְפַשׁ וְלָא תְגוּף וְלָא תִגְנוּב וְלָא תַסְהֵיד בְּחַבְרָךְ סָהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תֶהֱווֹן קָטוֹלִין לָא חַבְרִין וְלָא שׁוּתָּפִין עִם קָטוֹלִין וְלָא יִתְחָמֵי בִּכְנִישַׁתְהוֹן דְּיִשְרָאֵל עִם קָטוֹלִין דְּלָא יְקוּמוּן בְּנֵיכוֹן מִן בַּתְרֵיכוֹן וְיֵלְפוּן לְהוֹן הִינוּן לְמֶהֱוֵי עִם קָטוֹלִין אֲרוּם בְּחוֹבֵי קָטוֹלַיָא חַרְבָּא נָפִיק עַל עַלְמָא:
עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תֶהֱווֹן גִּיּוֹרִין לָא חַבְרִין וְלָא שׁוּתָּפִין עִם גִּיּוֹרִין וְלָא יִתְחָמֵי בִּכְנִישַׁתְהוֹן דְּיִשְרָאֵל עִם גִּיּוֹרִין דְּלָא יְקוּמוּן בְּנֵיכוֹן מִן בַּתְרֵיכוֹן וְיֵלְפוּן לְהוֹן הִינוּן לְמֶהֱוֵי עִם גִּיּוֹרִין אֲרוּם בְּחוֹבֵי גִיוֹרָא מוֹתָא נָפִיק עַל עַלְמָא: עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תֶהֱווֹן גַּנָּבִין לָא חַבְרִין וְלָא שׁוּתָּפִין עִם גַּנָּבִין וְלָא יִתְחָמֵי בִּכְנִישַׁתְהוֹן דְּיִשְרָאֵל עִם גַּנָּבִין אֲרוּם בְּחוֹבֵי גַנָבַיָא כַּפְנָא נָפִיק עַל עַלְמָא: עַמִּי בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תֶהֱווֹן מְסַהֲדִין סַהֲדֵי דְשִׁיקְרָא לָא חַבְרִין וְלָא שׁוּתָּפִין עִם מְסַהֲדֵי סַהֲדֵי דְשִׁיקְרָא וְלָא יִתְחָמֵי בִּכְנִישַׁתְהוֹן דְּיִשְרָאֵל עִם מְסַהֲדִין סַהֲדֵי דְשִׁקְרָא אֲרוּם בְּחוֹבֵי מְסַהֲדֵי שִׁקְרָא עֲנָנִין סַלְקִין וּמִטְרָא לָא נָחִית וּבַצוֹרְתָא אָתֵי עַל עַלְמָא: |
רש"י
ואם תאמר, לפירוש רש"י למה נצטוה בכבוד אב ואם במרה יותר מבכל המצות. בשלמא הנך שבת ופרה אדומה ודינין, כבר נתבאר טעם למעלה בפרשת בשלח (שמות פט"ז אות ל) למה בחר באלו שלשה מצות, אבל בכבוד אב ואם מאי טעם. ויש לומר, כיון שהוצרך לתת להם שלשה מצות, שבת פרה אדומה ודינין, שהם מצות שאינן מחויבים כל כך, כל שכן שיש להם לתת כבוד אב ואם, שהסברא והדעת נותן שיכבד כל אדם אביו ואמו, ואין ראוי לתת שבת ופרה אדומה לאדם, שהם רחוקים מן האדם, ולא יתן להם כבוד אב ואם, שהיא יותר קרוב, וכל אדם מקיים מעצמו:
ועוד יש לומר, לכך נתן להם שבת ופרה אדומה וכבוד אב ואם, שכאשר רצה לתת להם מקצת מצות - נתן להם אלו מצות, שמצות התורה נחלקים לארבעה חלקים; האחד, שאין טעם שלהם נגלה כלל, ולא יוכל האדם לדעת כלל, כמו פרה אדומה (במדב"ר יט, ו), וכיוצא בו מצות שעטנז והרבה מצות שהם חוקים. ויש מצות שטעמם ידוע כאשר נכתבו בתורה, כמו שבת ותפילין, ואם לא נכתבו לא ידענו הטעם, שכתב אצל שבת (שמות כ', י"א) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ", ומצות אלו נקראים 'מקובלות', שהם מקובלים אצלינו מפי משה. השלישי, הם מצות המושכלות, כגון דינין, שכל משפטים ידועים אצלינו אף כי לא נתן לנו, [ד]ידענו שהמלוה לחבירו חייב לשלם, ואלו המצות הם נקראים 'מצות המושכלות'. המין הרביעי הם המצות הטבעיות, שחפץ האדם לקיים בטבע, כגון כבוד אב ואם, וכן כמה מצות שהם בתורה שהם בשביל רחמנות, שהוא בטבע. וראיה שתמצא אף בבהמה רחמנות, שהיא מרחמת את ולדה:
ולכך נתן להם אלו ארבע מצות, שיהיה להם מכל מין מצוה, כדי לנסות אותם, שלב האדם מהרהר בהן אם יקיים אותם; לפעמים מהרהר בחוקים, לפי שאין טעם ידוע בהם, ויאמר למה אעשה אחר שאין טעם לי בהם. ולפעמים אין מהרהר בחוקים, מפני שאמר שהטעם ידוע אצל הנותן, והוא מאמין, אבל מהרהר אחר המשפטים, באשר נראה לו שאין כך לפי דעתו. ולפעמים אלו ב' חלקים אין מהרהר בהם, החוקים - מפני שאין טעם שלהם ידוע, והמשפטים - מפני שקרובים הם לידיעת האדם, והוא מהרהר במצות המקובלות שאינם חוקים לגמרי, שיאמר שאין לי טעם בו, וגם אין טעם ידוע, וכאשר נכתב בתורה טעם שלהם, לפעמים מהרהר. ולפעמים הוא מאמין בזאת המצוה ומהרהר בראשונים. ולפיכך אלו חלקים נתן להם אם ילכו בתורתו אם לאו. אבל מצות טבעיות, כמו מצות כיבוד אב ואם, דבר זה אין נסיון בו כלל, כי מקיים אותו בטבע. ולכך לעיל בפרשת בשלח (רש"י שמות טו, כה), דפירש על פסוק "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו", לא פירש רק שבת דינין ופרה אדומה, אבל לא כבוד אב ואם, שאין במצוה זאת נסיון. והכל נכון:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
וסמך לו ולא תענה ברעך שהגונב מעיד עדות שקר בעצמו שגורם לו לימכר כעבד והוסיף בו וי"ו שבעדותו לוקה העולם שנברא בו' ימים:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים ה טז"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.