קטגוריה:דברים ב כט

וקשיא, והלא לא היו צריכים לקנות מהם מים אלא בשביל להנות אושפיזו (רש"י במדבר כ, יז), שהיו להם מי באר, ואחר שלא עברו דרך ארצו, למה היו צריכין לקנות מהם מים, וכן מזון, הרי מן היה להם. ויש לומר, שהכתוב מדבר מהם, כי אדום באו למכור להם מים ומזון, והם לא ידעו שיש להם הכל, דאם לא כן, מה שאמר הכתוב על עמון ומואב (להלן כג, ה) "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים", הא היה לישראל לחם ומים, אלא שהם לא ידעו, והיה להם להקדים. אבל אדום באו למכור להם מים ומזון. אך קשה, דהא כתיב (ר' פסוק ו) "אוכל תשברו מאתם" גבי אדום, והרי לא היו צריכים. ולכך יראה, למזונות יתירים קאמר, שאם רצה לתאותו מזונות או מים, שלא רצה לטרוח, על זה קאמר שיקנו מאתם:

[טו] מוסב על אעברה בארצך. דאין לפרש דקאי על "אוכל בכסף תשבירני" (פסוק כח), דלא הוי צריך למימר "עד אשר אעבור את הירדן", דהא מה שמוכרים להם מזון - הוא טובתו של סיחון, ולא הוצרך לקבוע להם זמן עד אשר אעבור את הירדן, אלא קאי על "אעברה נא בארצך" (ר' פסוק כז), שבקשו מהם לעבור בארצם, וקבעו להם זמן עד אשר אעבור את הירדן: