קטגוריה:דברים ד מא
נוסח המקרא
אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש
אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ.
אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃
אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּ/עֵ֖בֶר הַ/יַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖/ה שָֽׁמֶשׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | בְּכֵין אַפְרֵישׁ מֹשֶׁה תְּלָת קִרְוִין בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא מַדְנַח שִׁמְשָׁא׃ |
ירושלמי (יונתן): | הָא בְּכֵן אַפְרֵשׁ משֶׁה תְּלַת קִרְוִין בְּעִבְרָא דְיוֹרְדְּנָא מַדְנַח שִׁמְשָׁא: |
רש"י
"בעבר הירדן מזרחה שמש" - באותו עבר שבמזרחו של ירדן
"מזרחה שמש" - לפי שהוא דבוק נקודה רי"ש בחטף מזרח של שמש מקום זריחת השמש
[כה] אף על גב שאינם קולטות. כמו שכתב רש"י בפרשת מסעי (במדבר ל"ה, י"ג), עיין שם:
[כו] באותו עבר שבמזרחו של ירדן. פירוש, שאין "במזרחה שמש" מלתא בפני עצמו, ורוצה לומר במזרח שמש של עולם, דלא היה זה במזרח של עולם, אלא פירושו שיש שני עברים לירדן, ואמר באותו שהוא במזרח של ירדן היה זה:
[כז] לפי שהוא דבוק וכו'. פירוש, כל מקום "מזרחה" הוא בקמץ, לפי שהוא מורה על רוח מזרחית, וכאן לפי שהוא דבוק אל "שמש", כלומר זריחת השמש, הרי"ש בשו"א, והוא נקרא 'חטף', שחוטפין קריאתה, ורצה לומר זריחה של שמש:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ – בְּאוֹתוֹ עֵבֶר שֶׁבְּמִזְרָחוֹ שֶׁל יַרְדֵּן.
מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ – לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, נְקוּדָה רֵי"שׁ בַּחֲטָף: מִזְרָח שֶׁל שֶׁמֶשׁ, מְקוֹם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מה ענין הפרשת ערי מקלט לכאן ובמ"ש מלת אז, ומ"ש עוד וזאת התורה וחזר ואמר אלה העדות וכו' בצאתם ממצרים והוא עומד עתה לכנס לארץ:
"אז יבדיל משה", מלת אז מציין עמ"ש ואתחנן אל ה' בעת ההיא, שעד היום ההוא לא התיאש עדיין שע"י תפלה תשוב הגזרה וע"כ לא הכין ערי מקלט אחר שלא היו קולטות עד שהופרשו כולם, חשב שיפריש אותם אחר כבוש וחלוק וכן לא היה בדעתו עוד לסדר להם כל משנה תורה, באשר קוה שיחיה ויודיעם כל דבר בעתו, אבל אחר שא"ל ה' רב לך, אז
בעת ההיא הכין א"ע ללכת בדרך עולם, והקדים להפריש ג' ערי מקלט לקיים המצוה בעצמו:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
עשרת הדברות הללו נשתנו בכמה מקומות מן אותן שבפרשת יתרו, והביאור לכולם תמצא למעלה פרשת יתרו.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים ד מא.
ערי מקלט - שלוש שש תשע
(דברים ד מא): "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ."
לאחר שסיים את נאומו הראשון בקריאה לשמירת מצוות ה', התחיל משה בעצמו לקיים את מצוות ה', הבדיל שלוש ערים והפך אותן לערי-מקלט בעבר הירדן המזרחי.
הקבלות
נאמר ב (במדבר לה י): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן, וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם; וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה". כלומר, לאחר שבני ישראל עוברים את הירדן ונכנסים לארץ ישראל, הם צריכים לקבוע ערי-מקלט. בהמשך הפרשה נאמר, (במדבר לה יג): "וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ, שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה".
משה אמנם לא עבר את הירדן ולא היה חייב לקיים את המצוה, אבל מרוב אהבתו למצוות הוא החליט בכל-זאת לקיים את אותו חלק מהמצוה שיכל לקיים - להבדיל שלוש ערים בעבר הירדן המזרחי. "ואע"פ שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה 'מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה'" ( רש"י ) . בכך קיים משה את הפסוק (איוב מא ג): "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם?"( פירוט ), וכן (קהלת ט י): "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ - עֲשֵׂה!"( פירוט ).
ערי המקלט הובדלו בקבוצות של שלוש:
- קודם-כל הבדיל משה בעצמו שלוש ערים בעבר הירדן המזרחי - השטח שאותו כבשו ישראל בימיו, (דברים ד מא): "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ".
- אחר-כך ציווה משה על בני ישראל להבדיל עוד שלוש ערים בעבר הירדן המערבי, (דברים יט ב): "שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ", בסה"כ 6.
- ואחר-כך ציווה, שכאשר ה' ירחיב את גבולם וייתן להם את כל הארץ שנשבע לאבותיהם (כלומר, בין הגבול הצפוני שנזכר בפרשת מסעי, לבין נהר פרת), יבדילו עוד שלוש ערים, (דברים יט ט): "כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאֶת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים - וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה"- בסה"כ, כשנזכה ונירש את כל הארץ שה' נשבע לאבותינו, יהיו לנו 9 ערי מקלט (ראו ארץ או תורה - מה קודם? ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2023-12-21.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים ד מא"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.