לדלג לתוכן

ביאור:קהלת ט י

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mgilot/qh-09-10)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


<< · ביאור · קהלת ט · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח · >>




כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך - עשה

[עריכה]

(קהלת ט י): "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה"

כמה מסקנות מעשיות אפשר להסיק מהפסוק:

1. לנצל ככל האפשר את הזמן - לא לבזבז את הזמן מתוך מחשבה שתמיד יהיה לנו כוח. הכוונה גם לכוח פיסי, שנגמר כשהאדם מזדקן ומת, וגם לכוח רוחני, הכוח לשנות את דרך החיים ולעשות תשובה: " "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת?!" " ( עבודה זרה ג. ; פסיקתא רבתי הוספה א פיסקא ג) , " "שוב יום אחד לפני מיתתך - לפי שאין אדם יודע אימתי ימות, יעשה תשובה היום שמא ימות למחר" " (רבי אליעזר, משנה אבות ב י , פירוש ברטנורא) , " "עד שהנר דולק תן לו שמן עד שלא יכבה, כבה הנר אין השמן מועיל לו" " (אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ילמדנו, עמוד 225) .

" "כי מה שאין האדם עושה עד שהכח מסור בידו מבוראו, הוא הכח הבחיריי המסור לו כל ימי חייו שהוא בהם בחיריי ומצוה לעשות, הנה לא יוכל לעשותו עוד בקבר ובשאול, שאין הכח הזה עוד בידו! כי מי שלא הרבה מעשים טובים בחייו, אי אפשר לו לעשותם אחרי כן! ומי שלא חשב חשבון מעשיו, לא יהיה לו זמן לחשבו אז! ומי שלא התחכם בעולם הזה, לא יתחכם בקבר! וזהו שאמר (שם): כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה ." " ( מסילת ישרים ד )

2. לנצל ככל האפשר את הכוח - לזהות במה אנחנו חזקים, ולעשות כל מה שהכוחות שלנו מאפשרים לנו. לדוגמה, מי שיודע שיש לו קול יפה - שישתדל להיות זמר, או חזן, או מרצה, או כל דבר אחר שיאפשר לו לנצל בצורה מירבית את הכישרון שה' נתן לו.

3. לעשות כל דבר כמיטב יכולתנו, גם אם אין לנו יכולת לעשות אותו בצורה מושלמת. הכוונה גם ליכולת פיסית, וגם ליכולת רוחנית: מי שאינו יכול לקיים מצוה בצורה מושלמת, עדיין צריך להשתדל לקיים אותה בצורה חלקית: " "אפילו עולה בדעתו שלא יהיה בכוחו לגמור את המצוה בכל פרטיה, אף על פי כן יעשה כל מה שבכוחו" " (חפץ חיים, שמירת הלשון) , " "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה" " (רבי טרפון, משנה אבות ב טז ) , " "פן תאמר בלבבך 'רבים אזהרותיך עלי, אעסוק בכשרון כל ימי הבלי, והנה מה אעשה ואירא, כי לא יסכון לי כל זה, כי הלא אין קץ לקיום המצות, ומי זה האיש יוצא מן העולם ותרי"ג מצות בידו, או כל דעת וחכמת התורה בידו ולא חציה ולא אחד מני אלף ממנה, כי אין לה סוף וקץ, דומה לאלהים אשר נתנה! והן ידעתי, כי אם אעבור דרך גיהנם שהוא מקום כל כחות הרוגז, לא יתבעו ממני רק מה שיכולתי עשות, אך מדי עברי שם אולי יהיה התעוררות עלי מה ואאחז!' אמר, 'אל תירא! כי הנה, כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך כפי יכלתך וכח השתדלותך עשה ואל תירא, כי הנה אין מעשה וחשבון , שלא ישאלו ממך מעשה שתעשה תמיד מצות וגם חשבון כלם, לומר שלמה לא השלמת חשבון כל המצות, כי אחר שהוצאת ימיך במעשה המצות - אינך מחויב להשלימם. וכן, אין שואלים ממך דעת וחכמה , כי אם לא מצאה יד שכלך לשתיהן יחד כי אם לאחד מהם - מה יכולת עשות?' ושמא תאמר 'אם לא יעבירוני דרך שאול לא אירא כאמור', לזה אמר בשאול בטעם זקף גדול, כמגביה קול ואומר בשאול אתה מתיירא? אין פחד, כי אין כח לשאול לשלוט או להתעורר עליך רק כשמוליכין אותך שאולה, אך לא כשאתה הולך שמה, שהוא להטיב לזולת. וזהו אומרו אשר אתה הולך שמה , כי אחר שאתה הולך שמה ואין מוליכין אותך - אל תירא" " (אלשיך) .

כך עשה משה:

  • (דברים ד מא): "אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש"- התורה מצווה על בני ישראל להבדיל שש ערי מקלט, שלוש בעבר הירדן המזרחי ושלוש בעבר הירדן המערבי, שייכנסו לתפקידן רק אחרי שיסיימו להבדיל את כולן ( פירוט ). משה לא הורשה לעבור את הירדן למערב, וידע שלא יזכה לראות את ערי המקלט מתפקדות, ובכל זאת עשה כמיטב יכולתו לקיים לפחות חצי מצוה (ע"פ רש"י) .

ובמדרש שילבו את שני הפירושים: " "כיון שראה משה שאינו נכנס לארץ, אמר: הרי צוה הקדוש ברוך הוא שיתקנו להם ישראל שש ערי מקלט, והייתי סבור שאני מפריש ששתן, והואיל וגזר הקדוש ברוך הוא עלי שלא אכנס לארץ - הרי אני אפריש שלוש בעבר הירדן עד שאני בחיים, וכשיכנס יהושע לארץ - הוא מפריש עוד שלוש אחרות. ועמד משה והפריש שלש שבעבר הירדן, מנין? שנאמר: אז יבדיל משה , אז וכו', זהו שאמר הכתוב: כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה , כל מה שאתה יכול לעשות מצוה עד שכחך עליך - עשה, למה? משאדם בטל מן העולם, בטלה מחשבתו, כל מה שאתה יכול לחטוף מצות - חטוף עד שאתה בחיים! וכן עשה משה, כיון ששמע שהוא עובר מן העולם, אמר: מה מצוה יש שאעשה אותה, ומצא מצות ערי מקלט ועשה אותה, שנאמר: אז יבדיל." " (דברים רבה פרשת ואתחנן)

מקורות ופירושים נוספים

[עריכה]

" "כל אשר תמצא ידך לעשות רצון קונך בעוד שאתה בכחך - עשה . כי אין מעשה וגו' בשאול לזכותך משתמות, ואם עשית כן - אין לך שום חשבון בשאול שתדאג ממנו. וכן המקרא מסורס: כי אין מעשה ודעת וחכמה בשאול לרשעים, ולא חשבון לצדיקים כשיתנו החוטאים דין וחשבון, וכך נדרש במדרש. והבא לפותרו בלא סירוס כמשמעו פותר חשבון לשון מחשבה, מה יוכל עוד לעשות להפטר מן הדין" " ( רש"י ) .

" "כי אחר המיתה, אילו רצה לעשות מצוה ולהשלים מה שחסר כאן, או להתעסק בדבר הרשות בחשבונות ושאר עסקי הגוף, אין זה בידו, כי ביום ההוא אבדו עשתונותיו וכלו חשבונותיו, ואין לו באותו זמן מעשה וחשבון כלל ולא דעת וחכמה להוציאה אל הפועל, על כן יש לך לעשות כל הטוב שתוכל בעולם הזה בעוד שיש לך כח ורשות לעשות, זהו שאמר בתחלת הכתוב: כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה , קודם שיחסר לך הזמן עשה כל טוב שתוכל בעוד שאתה בכחך. ומפני זה יתחייב האדם להשתדל במצות בעוה"ז שהוא עולם המעשה ולא עולם הגמול כדי שיטול שכרו בעוה"ב שהוא עולם הגמול ולא עולם המעשה, וכמו שדרשו רז"ל: (ע"ז ג א) מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח מהיכן הוא אוכל" " (רבנו בחיי על דברים ז יא) .

" "האי קרא, אית לאסתכלא ביה: כל אשר תמצא ידך לעשות - וכי הותרה רצועה למעבד בר נש כל מה דיכיל?! אלא, לעשות בכחך כתיב, מאי בכחך? - דא נשמתיה דבר נש, דאיהי חילא דבר נש למזכי בה לעלמא דין ולעלמא דאתי. דבר אחר: בכחך - דא היא אשה, דקאמרן דאיהי חילא לאתתקפא בה בעלמא דין ובעלמא דאתי, ובעי בר נש למזכי בה בהאי עלמא בהאי חילא בגין דיתתקף בה בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דלבתר דיפוק בר נש מהאי עלמא, לית ביה חילא למעבד מידי ולומר השתא מכאן ולהלאה אעביד עובדין טבין, דודאי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר וגו', אי לא זכי בר נש בהאי עלמא - לא יזכי ביה לבתר בההוא עלמא, ואוקמוה מאן דלא אתקין זוודין למיהך מהאי עלמא לא ייכול בההוא עלמא, ואית עובדין טבין דעביד בר נש בהאי עלמא דייכול מנייהו הכא וכלא אשתאר לעלמא דאתי ולאתזנא מנייהו" " (זוהר פרשת מקץ דף קצו עמוד ב) .

ביטויים דומים

[עריכה]
  • (שופטים ט לג): "והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך"
  • (שמואל א י ז): "והיה כי תבאינה האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך"
  • (שמואל א כה ח): "שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד"
  • (תהלים כא ט): "תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך"

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

[עריכה]


תגובות

[עריכה]

ובפרקי אבות ג', טו' - ר' עקיבא אומר - (הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון) והכל לפי רוב המעשה

-- hagai hoffer, 2010-10-08 13:27:47


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך - עשה

מידת הזריזות

מידת התקוה


מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-10-10.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-09-10


<< · ביאור · קהלת ט · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח · >>



אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:קהלת_ט_י"