ביאור:קהלת ט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




להקשיב גם למי שלא יודע לדבר, לדבר גם למי שלא יודע להקשיב[עריכה]

הרבה חכמה הולכת לאיבוד בגלל בעיות בתקשורת - אנשים חכמים לא יודעים לתת את חכמתם לאחרים, ואנשים שצריכים חכמה לא יודעים לקבל חכמה מאחרים. קהלת, בראייתו החדה, הבחין בבעיה זו:

(קהלת ט טז): "וְאָמַרְתִּי אָנִי: טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה, וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים"

חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד .

מסכן = עני, ללא רכוש או מעמד.

בזה = זלזל, המעיט בערך .

טובה חכמה מגבורה = חכמה מועילה יותר מכוח פיסי ומאומץ לב; בין אם הכוונה לחכמה של עשיית שלום (ראו חכמים יודעים להרגיע מריבות ), ובין אם הכוונה לחכמה של תחבולות מלחמה (ראו חכמים לא פוחדים מאתגרים ). זוהי המסקנה שהסיק קהלת מהסיפור על החכם המסכן שהציל את עירו ממלחמה עם מלך גדול.

אולם החכמה אינה מספיקה:

חכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים = אדם חכם שאין לו רכוש ומעמד, לא יזכה ללמד את דברי חכמתו, כי השומעים יזלזלו בו. רוב האנשים מתרשמים מהעוצמה החיצונית ואינם טורחים להתעמק בתוכן.

המסר של הפסוק הוא דו-כיווני:

  • הוא פונה לחכמים, ואומר להם: "אל תהיו מסכנים! יש לכם מסר חשוב להעביר - אז תדאגו שיהיה לכם רכוש ומעמד כלשהם, כך שתוכלו להשפיע, כדי שהציבור יתייחס ברצינות למסר החשוב שלכם."
  • הוא פונה לאנשים הפשוטים, ואומר להם: "אל תשפטו את הדברים לפי החזות החיצונית של מי שאומר אותם! יש אנשים מסכנים שהם חכמים מאד, וחבל שתפסידו את המסרים שיש להם להעביר לכם רק בגלל שהם חסרי רכוש ומעמד!"

לעיון נוסף[עריכה]

טובה חכמה מגבורה - וחכמת המסכן בזויה[עריכה]

כאמור, החלק הראשון של הפסוק, "טובה חכמה מגבורה ", הוא המסקנה מהסיפור על החכם המסכן שהציל את עירו . אך מה הקשר בין סיפור זה לבין החלק השני של הפסוק, "וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים "? והרי בסופו של דבר, המסכן הצליח להציל את עירו?!

1. אפשר לפרש, שהמסכן אכן לא פנה כלל אל אנשי העיר ולא ניסה לשכנע אותם, אלא פנה ישירות אל המלך שצר על העיר, ושכנע אותו בחכמתו שלא להרוס את העיר. הוא אכן הצליח להציל את העיר, אולם אילו אנשי עירו היו מקשיבים לו, היה מצליח להציל יותר. דוגמה לפירוש זה היא הסיפור על רבן יוחנן בן זכאי, שהציל את יבנה וחכמיה מפני קיסר רומי, ואילו אנשי ירושלים היו שומעים בקולו, ייתכן שהיה מצליח להציל גם את ירושלים ובית המקדש.

2. ואפשר לפרש " ודבריו אינם נשמעים" - בדרך-כלל דבריו של אדם מסכן אינם נשמעים, אך במקרה זה שמעו בקולו כי הוא דיבר בנחת ובסבלנות (כמו שנאמר בפסוק הבא - "דברי חכמים בנחת נשמעים"), וכך פרץ את חומת הבוז וההתנגדות. מטרת הסיפור היא ללמד, שהחכמה האמיתית היא איך לדבר בנחת, כדי שלא לעורר התנגדות (ע"פ גליה) ; מטרה נוספת של הסיפור היא להילחם בנורמה הרווחת "חכמת המסכן בזויה", וללמד שכדאי לשמוע בקול החכם גם אם הוא מסכן: " "ואמרתי אני - טובה חכמה מגבורה - ואף על פי ש חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים - שהרי החכם המסכן ההוא מילט את העיר בחכמתו, מה שלא יכלו כל גיבורי העיר למלט" " ( הרב יוסף קרא ) , ואולי גם: " "ואמרתי אני - בראותי כן: טובה חכמה מגבורה, והרי חכמתו של זה בזויה לכולם, ועכשיו כולם נמלטו על ידו" " (רש"י) .

חכמת המסכן בזויה[עריכה]

1. פירשנו שהכוונה לאדם מסכן מבחינה חומרית - אין לו רכוש, מעמד או כושר שיכנוע. רעיון זה, שאדם צריך שיהיה לו רכוש ומעמד כדי שיוכל להשפיע, נזכר גם במקומות נוספים:

2. אך יש שפירשו שהכוונה לאדם מסכן מבחינה רוחנית - אדם שאינו מקיים את הדברים שהוא עצמו מטיף להם, ולכן דבריו אינם נשמעים: " "וחכמת מסכן בזויה - וכי ר' עקיבא וחבריו עשירים שנשמע את דבריהם? והלא הם גזרו על הצבור והם מקיימין! אלא מהו וחכמת מסכן? שממסכן מדברי תורה, שמלמד לאחרים והוא בעצמו אינו מקיים, לפיכך דבריו אינם נשמעים; מזרזין לאחרים לא תלוו ברבית והם מלוין ברבית." " (ילקוט שמעוני, ודומה לזה מדרש קהלת רבה) .

ודבריו אינם נשמעים[עריכה]

דוגמה הסטורית למשפט זה: " "ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים: בסנהדרין (סנהדרין כט א) למדנו ש" כל המוסיף גורע ". תוספת "המסכן" גורעת, תחת השמש, סיכוי להתעמק בחכמתו, ומסתפקים לבזותו, וחכמתו בזויה. כי תחת השמש אין נותנים הדעת עליה, ודבריו אינם נשמעים, אף כי טובה חכמה מגבורה. תחת השמש אנו נותנים צבע לדברים הנאמרים. אם הם נאמרים ע"י פלוני המפורסם לשבח, אזי הם מתקבלים. ברם, אם את אותו דבר עצמו אמר מסכן, אנו מבזים זאת. דוגמה לכך מהמדע: בראשית המאה העשרים היה פילוסוף גדול, פְרֶגֶה, שעסק ביסודות הלוגיקה המתמטית וחידש חידושים חשובים; אלא שעשרים שנה הוא היה נושא ללעג ולקלס על חידושיו. עד שבֶרְטְראנְד ראסל גילה טעות, בהגהת ספרו השני של פרגה, והכריז על גאונותו של פרגה (ומה הוא מוצא הטעות?)." " ( גדליהו ואליעזר רחמן )

חכמה וגבורה בעולם הזה ובעולם הבא[עריכה]

" "ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה - דהא בההוא עלמא לא יהבין רשו למיעל בר הני זכאי קשוט הני דמשתדלי בה באורייתא יומא ולילי ומתעטרי בפקודי אורייתא בהאי עלמא למיעל בהו לעלמא דאתי. וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים - דהא בני נשא לא מסתכלין ביה ולא בעאן לאתחברא ביה ולאצית למלוי. דתאנא כל מאן דאצית למלוי דאורייתא זכאה הוא בהאי עלמא וכאילו קביל תורה מסיני." " (זוהר ג סט א)



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:להקשיב גם למי שלא יודע לדבר, לדבר גם למי שלא יודע להקשיב


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-09-16