הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בז, בזה = זלזל, המעיט בערך[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: בוז

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: בוז

השורשים בוז ו- בזה הם בעלי משמעות דומה - זלזול והמעטה בערכו של מישהו או משהו.

ראו: פסוקים נגד בוז וזלזול בספר משלי .

פסוקים נוספים עם השורש בוז [עריכה]

(בראשית לח כג): "ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה"
מלכים ב יט כא: " "זה הדבר אשר דבר ידוד" "עליו:" "בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם" ", ישעיהו לז כב
(תהלים לא יט): "תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז"
(תהלים קז מ): "שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך"
(תהלים קיט כב): "גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי"
(תהלים קכג ג): "חננו ידוד חננו כי רב שבענו בוז"
(תהלים קכג ד): "רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים"
(איוב יב ה): "לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל"
(איוב יב כא): "שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה"
(איוב לא לד): "כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח"
(משלי ו ל): "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב"
(משלי יב ח): "לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז"
(שיר השירים ח א): "מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי"
(שיר השירים ח ז): "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"
(נחמיה ג לו): "שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה"
(זכריה ד י): "כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני ידוד המה משוטטים בכל הארץ"

השורש בזה [עריכה]

(במדבר טו לא): "כי דבר ידוד בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה"
(שמואל א י כז): "ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש"
(שמואל א טו ט): "ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו"
(שמואל א יז מב): "ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה"
(ישעיהו מט ז): "כה אמר ידוד גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען ידוד אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך"
(ישעיהו נג ג): "נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו"
(ירמיהו כב כח): "העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו"
מלאכי א ו: " "בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר ידוד צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך" . "מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן ידוד נבזה הוא" ... "ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו" "

(דברי הימים ב לו טז): "ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת ידוד בעמו עד לאין מרפא"
(ירמיהו מט טו): "כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם"
יחזקאל יז טז: " "חי אני נאם אדני ידוד אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות" ... "ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט" "

(יחזקאל יז יט): "לכן כה אמר אדני ידוד חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו"
(עובדיה א ב): "הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד"
(תהלים כב כה): "כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע"
(תהלים סט לד): "כי שמע אל אביונים ידוד ואת אסיריו לא בזה"
(תהלים קב יח): "פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם"
(תהלים טו ד): "נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ידוד יכבד נשבע להרע ולא ימר"
(תהלים נא יט): "זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה"
(תהלים עג כ): "כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה"
(תהלים קיט קמא): "צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי"
(קהלת ט טז): "ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים"
(שמואל ב יב ט): "מדוע בזית את דבר ידוד לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון"
(יחזקאל טז נט): "כי כה אמר אדני ידוד ועשית אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית"
(יחזקאל יז יח): "ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט"
(יחזקאל כב ח): "קדשי בזית ואת שבתתי חללת"
(מלאכי א ו): "בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר ידוד צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך"
(אסתר א יח): "והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף"
(דניאל יא כא): "ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-25.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בז, בזה - זלזל, המעיט בערך

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/buz