קטגוריה:שמואל א טו ט
נוסח המקרא
ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו
וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ.
וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְעַל־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל־הַכָּרִים֙ וְעַל־כׇּל־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכׇל־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ׃
וַ/יַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְ/הָ/עָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְ/עַל־מֵיטַ֣ב הַ/צֹּאן֩ וְ/הַ/בָּקָ֨ר וְ/הַ/מִּשְׁנִ֤ים וְ/עַל־הַ/כָּרִים֙ וְ/עַל־כָּל־הַ/טּ֔וֹב וְ/לֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑/ם וְ/כָל־הַ/מְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְ/נָמֵ֖ס אֹתָ֥/הּ הֶחֱרִֽימוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והמשנים" - מלשון שנים רוצה לומר כפולים בבשר ושמנים ודוגמתו (עזרא א י)כפורי זהב משנים ורוצה לומר כפולים
"הכרים" - הכבשים השמנים
"ולא אבו" - ולא רצו
"וכל המלאכה" - המקנה נקראת מלאכה לפי שבו עבודת האדם בעל המקנה ובו יעסוק כמו (בראשית לג יד)לרגל המלאכה
"נמבזה" - בזויה
"ונמס" - רוצה לומר דבר הנשחת
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והנה לא הזהירו ה' בל יחוס או בל ירחם על עמלק, כי אלה מתכונות נפשיות, שהגם שיקיים מצות ה' בכ"ז יצוייר שיעורר רחמיו ויכאיב לבו במיתת ילדים רכים, או יחוס וידאב לבו בהשחיתו השלל שהיה יכול להנות ממנו. אבל החמלה הוא ענין מחשביי, שחושב שאין מן הראוי והיושר להשחיתם ושלא בצדק צוהו הנביא דבר זה, זה עון פלילי, כי רוצה להתחכם נגד ה', וע"כ צוהו בל תחמול עליו, ר"ל אל תחשוב מחשבה שראוי לקיימו ושלא להשחיתו.
ובאמת בזה נכשל שאול שחמל על אגג ועל מיטב הצאן, ובזה הראה כי האמונה מתרופפת בידו, שאל"כ לא היה חושב שראוי לחמול על אויבי ה', וע"י מחשבתו זאת חטאו גם בפועל "ולא אבו החרימם". וספר שחמל "על מיטב הבקר והמשנים" שהם הבינונים, שהם שניים במדרגה להמיטב, וכן על "מיטב הצאן והכרים", שהם צאן השמנים שהם ג"כ אחרי המיטב, באופן שהשאירו עדית ובינונית, ורק הזבורית החרימו:
- פרשנות מודרנית:
מי חמל על מי במלחמת שאול בעמלק
(שמואל א טו ט): "ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו"
מי חמל על מי
נראה לי שפסוק זה, כמו פסוקים רבים אחרים בתנ"ך , כתוב במבנה של טבלה:
"ויחמל" |
"שאול" |
"והעם" |
|
"על אגג" |
"ועל מיטב הצאן והבקר..." |
כלומר:
- שאול חמל על אגג - כחלק מ" אחוות המלכים " שהיתה נהוגה בתקופת המקרא;
- והעם חמל על הצאן והבקר - כחלק מ"תאוות הרכוש" שנהוגה בכל התקופות מאז ועד היום.
מי התחיל
הפסוק מציין ששאול היה הראשון שחמל - "ויחמול שאול והעם על...". בניגוד לדבריו של שאול בהמשך, (שמואל א טו כד): "ויאמר שאול אל שמואל...כי יראתי את העם ואשמע בקולם"( פירוט ) - שאול לא שמע בקול העם אלא להיפך - שאול החטיא את העם. ואולי זו הסיבה שה' לא סלח לו וקרע את מלכותו מעליו .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-04-25.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א טו ט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.