קטגוריה:שמואל א טו ט
ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו.
וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כׇּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכׇל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ.
וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְעַל־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל־הַכָּרִים֙ וְעַל־כׇּל־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכׇל־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ׃
וַיַּחְמֹל֩ וַ - ו' החיבור
יַּחְמֹל֩ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2550
מורפ': HC/Vqw3ms שָׁא֨וּל שָׁא֨וּל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7586
מורפ': HNp וְהָעָ֜ם וְ - ו' החיבור
הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֜ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/d/5971 a
מורפ': HC/Td/Ncmsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־אֲגָ֗ג אֲגָ֗ג - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 90
מורפ': HNp וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־מֵיטַ֣ב מֵיטַ֣ב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4315
מורפ': HNcmsc הַצֹּאן֩ הַ - מילית, ה' הידיעה
צֹּאן֩ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6629
מורפ': HTd/Ncbsa וְהַבָּקָ֨ר וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
בָּקָ֨ר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/d/1241
מורפ': HC/Td/Ncbsa וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּשְׁנִ֤ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/d/4932
מורפ': HC/Td/Ncmpa וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־הַכָּרִים֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
כָּרִים֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3733 c
מורפ': HTd/Ncmpa וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַטּ֔וֹב הַ - מילית, ה' הידיעה
טּ֔וֹב - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2896 b
מורפ': HTd/Aamsa וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn אָב֖וּ אָב֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 14
מורפ': HVqp3cp הַחֲרִימָ֑ם הַחֲרִימָ֑ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 2763 a
מורפ': HVhc/Sp3mp וְכָל וְ - ו' החיבור
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsc־הַמְּלָאכָ֛ה הַ - מילית, ה' הידיעה
מְּלָאכָ֛ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4399
מורפ': HTd/Ncfsa נְמִבְזָ֥ה נְמִבְזָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5240
מורפ': HNcfsa וְנָמֵ֖ס וְ - ו' החיבור
נָמֵ֖ס - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/4549
מורפ': HC/VNrmsa אֹתָ֥הּ אֹתָ֥ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs הֶחֱרִֽימוּ הֶחֱרִֽימוּ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 2763 a
מורפ': HVhp3cp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיַּחְמֹל֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) שָׁא֨וּל קדמא (משרת, דרגא 5) וְהָעָ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)
עַל־אֲגָ֗ג רביעי (משנה, דרגא 3)
וְעַל־מֵיטַ֣ב מונח (משרת, דרגא 5) הַצֹּאן֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) וְהַבָּקָ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) וְהַמִּשְׁנִ֤ים מהפך (משרת, דרגא 5) וְעַל־הַכָּרִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְעַל־כָּל־הַטּ֔וֹב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אָב֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
הַחֲרִימָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְכָל־הַמְּלָאכָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
נְמִבְזָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) וְנָמֵ֖ס טפחא (מלך, דרגא 2)
אֹתָ֥הּ מרכא (משרת, דרגא 5) הֶחֱרִֽימוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים ועל הבקר השמנים וְעַל הַכָּרִים כבשים משובחות וְעַל כָּל הַטּוֹב, וְלֹא אָבוּ רצו הַחֲרִימָם, וְכָל הַמְּלָאכָה יתר השלל נְמִבְזָה ניבזה, שאיננה מ'מיטב הצאן והבקר' וְנָמֵס נמאסה - אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ הרגו בחרב.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והמשנים" - מלשון שנים רוצה לומר כפולים בבשר ושמנים ודוגמתו (עזרא א י)כפורי זהב משנים ורוצה לומר כפולים
"הכרים" - הכבשים השמנים
"ולא אבו" - ולא רצו
"וכל המלאכה" - המקנה נקראת מלאכה לפי שבו עבודת האדם בעל המקנה ובו יעסוק כמו (בראשית לג יד)לרגל המלאכה
"נמבזה" - בזויה
"ונמס" - רוצה לומר דבר הנשחת
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והנה לא הזהירו ה' בל יחוס או בל ירחם על עמלק, כי אלה מתכונות נפשיות, שהגם שיקיים מצות ה' בכ"ז יצוייר שיעורר רחמיו ויכאיב לבו במיתת ילדים רכים, או יחוס וידאב לבו בהשחיתו השלל שהיה יכול להנות ממנו. אבל החמלה הוא ענין מחשביי, שחושב שאין מן הראוי והיושר להשחיתם ושלא בצדק צוהו הנביא דבר זה, זה עון פלילי, כי רוצה להתחכם נגד ה', וע"כ צוהו בל תחמול עליו, ר"ל אל תחשוב מחשבה שראוי לקיימו ושלא להשחיתו.
ובאמת בזה נכשל שאול שחמל על אגג ועל מיטב הצאן, ובזה הראה כי האמונה מתרופפת בידו, שאל"כ לא היה חושב שראוי לחמול על אויבי ה', וע"י מחשבתו זאת חטאו גם בפועל "ולא אבו החרימם". וספר שחמל "על מיטב הבקר והמשנים" שהם הבינונים, שהם שניים במדרגה להמיטב, וכן על "מיטב הצאן והכרים", שהם צאן השמנים שהם ג"כ אחרי המיטב, באופן שהשאירו עדית ובינונית, ורק הזבורית החרימו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • א:טו:ט בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א טו ט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.