כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו [בעיני] את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון
וזהו (ט) "מדוע בזית את דבר ה'", שאמרתי בת פלוני לפלוני, שבמה שלא המתנת עד אגלגל הדבר לתתה לך ורצית לעשות על ידך טרם זמנה, הורית כי לא האמנת שיתקיימו דברי, וזהו מדוע "בזית את דבר ה'", ועוד כי אילו "את אוריה החתי הכית בחרב", שלא יהיה חרב בני עמון, כי אם חרב בית דין על מרדו במלכות, ואחר כך ואת אשתו היית לוקח לך לאשה החרשתי, כי אז טוב לך, אך "ואותו הרגת בחרב בני עמון", בתמיהה, זו רעה חולה, על כן על זאת דסליקנא מינה, דע כי (י) "ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם", ועל אשר קדמת לקחת את האשה, וגם לא המתנת אחר שבעת הימים לאבלו, על זאת אמר "עקב כי בזיתני", לבלתי קחת אותה על ידי, "ותקח את אשת אוריה החתי", כלומר עודנה בחזקת אשתו, גם שגרושה היתה, ולא המתנת עד שלא תהיה אשתו כלל, עם היות שהיא עתידה ומוכנת להיות לך לאשה על כן.
