מצודות על שמואל ב יב
<< · מצודות על שמואל ב · יב · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 29 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
מצודת דוד
"שני אנשים" - על כי רצה שדוד בעצמו יפסוק הדין על עצמו לזה אמר לו כאלו קובל לפניו על העול הנעשה בעיר ושהוא יעשה משפט וכשיפסוק הדין אז יאמר לו אתה האיש ואף כי הרבה בדברים שאין ענין להם עם דבר דוד אולם כוונתו היתה להעלים ביותר לבל ירגיש דוד וישמור פיו מלפסוק הדין
מצודת ציון
"ראש" - עני ודל כמו (משלי י ד)ראש עשה כף רמיהפסוק ג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויחיה" - היה מפרנסה במזון והיתה חביבה עליו עד שגדלה עמו בחדרו והוא מדרך מליצה והפלגה
מצודת ציון
"אין כל" - לא כלום
"ויחיה" - ענין הספקת הצורך כמו (בראשית מה ה)למחיה שלחניפסוק ד (כל הפסוק)
מצודת ציון
"הלך" - ההולך בדרך
"לאורח" - הוא ההולך שאמר והוא האיש הבא אליו אשר יאמר וליופי המליצה אמר במלות שונותפסוק ה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויחר אפו" - כי חשב שאמת הדבר נעשתה התועבה הזאתפסוק ו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ארבעתים" - כמו שכתוב (שמות כא לז) וארבע צאן תחת השה
"עקב וגו'" - לזה ישלם כדין התורה
"ועל אשר לא חמל" - רצה לומר ולזה הוא בן מות על אשר לא חמל על רוב עניו ולכן חייב מיתה בחק משפט המלך
מצודת ציון
"עקב" - בעבור כמו (דברים ז יב)עקב תשמעוןפסוק ז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אתה האיש" - אשר עשה כזאתפסוק ח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ואם מעט" - ואם עדיין הממשלה והגדולה ההיא מעט בעיניך שאל ממני ואוסיף לך כהנה וכהנה רצה לומר פעמים כמו שיש לך
"נשי אדוניך" - מיכל בת שאול ובמדרש יש (ירושלמי יבמות ב ד סנהדרין ב ג) שגם נשא רצפה בת איה פילגש שאול
מצודת ציון
"כהנה" - כמו שיש לךפסוק ט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בחרב בני עמון" - וכפולה חטאתך מאלו הרגתו בחרבך
"הכית" - רצה לומר צוית לסבב לו המיתה
"מדוע בזית" - רצה לומר הלא גמלתיך הטובה ומדוע בזית את דבר ה'פסוק י (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בזתני" - להתחלל שם שמים על ידך
"לא תסור חרב וגו'" - ורבים מזרעך ימותו בחרבפסוק יא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"לעיני השמש" - רצה לומר בגלוי ובפרסום רב
"לרעיך" - כי אבשלום היה אז מלך כמוהו ולרעהו יחשב
"מביתך" - אחד מאנשי ביתך יעשה לך הרעה
"לעיניך" - על כי ידע מזה ולא היה לאל ידו למחות בדבר הרי היא כאלו נעשתה לעיניו
מצודת ציון
"מקים" - מעמידפסוק יב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בסתר" - וחשבת שלא תגלה רעתך
"ואני אעשה וגו'" - אשלם הגמול בפרסום רב ובזה ידעו הכל מעשיך כי מהגמול ישכילו לדעת העוןפסוק יג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"גם ה'" - רצה לומר לא תחשוב שגמול העונש האמור שזה היא לעון הריגת אוריה לא כן הוא כי גמול הראוי הוא להיות נפש תחת נפש אבל רק על מקצת העון שלם ישלם וגם העביר מה מחטאתך וכפר מקצתה להיות לך נפשך לשלל ולא תמות
"חטאתי לה'" - כאומר הנה על הריגת אוריה עונשי אמורה שלא תסור חרב מביתי אבל עון בת שבע הלא לה' חטאתי בזה והוא רחום יכפר עון
מצודת ציון
"העביר" - הסיר ומחלפסוק יד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אפס וגו'" - רצה לומר אבל בדבר הזה דבת שבע חללת את השם וגרמת שאויבי ה' הרשעים ינאצו נאצות גדולות בלמדם ממך ולזה תקבל עליו גמול משלם וכן הבן הילוד ימות כי ראוי הוא לגמול המעשה
מצודת ציון
"אפס" - הוא כענין רק כמו (במדבר כג יג)אפס קצהו
"נאץ נאצת" - ענין כעס ובזיון כמו (נחמיה ט יח)ויעשו נאצות גדולותפסוק טו (כל הפסוק)
מצודת ציון
"ויגוף" - היא מכת החולי
"ויאנש" - ענין כבדות החולי כמו (מיכה א ט)אנושה מכותיהפסוק טז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ובא ולן" - בא מבית האלהים מאשר התפלל בו ולן הלילה מושכב בארץפסוק יז (כל הפסוק)
מצודת ציון
"ברה" - היא אכילה מועטת כמו (לעיל ג לה) להברות את דודפסוק יח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ועשה רעה" - רצה לומר יחבל בעצמו
"כי מת" - אשר מת
"ולא שמע" - בעבור גודל התוגה
"ביום השביעי" - לימי החולי או לימי לידתופסוק יט (כל הפסוק)
מצודת ציון
"מתלחשים" - מדברים בלחש ובחשאי
"ויבן" - מלשון הבנהפסוק כ (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וישאל" - שאל בעבור האוכל וישימו וגו'
"וישתחו" - לברך על הרעה כמשפט התורה
"ויחלף שמלותיו" - כי שכב ארצה והיו מעופרים בעפר הארץ
מצודת ציון
"ויסך" - משח בשמן
"ויחלף" - ענין תמורהפסוק כא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בעבור הילד חי" - רצה לומר בעבור הילד כשהיה עדיין חי צמת וגו'פסוק כב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"מי יודע" - אם כבר נגזרה עליו המיתה ואולי עדיין לא וחנני ה' וחי הילדפסוק כג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אליו" - רצה לומר אל הקבר בעת אמות
מצודת ציון
"האוכל" - מלשון יכולתפסוק כד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וינחם" - על מיתת הילד
"שלמה וה' אהבו" - רצה לומר קראה אותו בשתי השמות שם שלמה להורות כי שלום יהיה בימיו וה' אהבו כמשמעופסוק כה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וישלח" - אבל ה' שלח ביד נתן ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה' ורצה לומר מה שקראה היא שמו בעבור אהבת ה' וה' אהבו קרא הוא שמו בעבור אהבת ה' ידידיה
מצודת ציון
"ידידיה" - רוצה לומר אהוב לה' כי ידיד היא ענין אהבהפסוק כו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"עיר המלוכה" - מקום היכל מלך הסמוך לרבה ואליה תחשבפסוק כז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"עיר המים" - היא עיר המלוכה והיתה מספקת מים לבני רבהפסוק כח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ונקרא שמי עליה" - לאמר יואב כבשה וטוב בעיני ששמך יקרא עליה להיות לכבוד ולתפארת
"פן אלכוד אני" - כי היה קרוב הדבר הואיל ולכד את המים ורצה לומר כשאלכוד אני פן יקרא שמי עליה ודוגמתו (דברים ח יב) פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך וגו' ומשפטו כשתאכל ושבעת פן יהיה רם לבבך
"על העיר" - היא רבה
מצודת ציון
"וחנה" - מלשון חניהפסוק ל (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ואבן יקרה" - ובה אבן יקרה
"ותהי על ראש דוד" - למעלה מראשו היתה תלויה כשהוא יושב על הכסא כי איך סבל על ראשו משא של ככרפסוק לא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"והעביר" - מהם העביר במלבן רצה לומר בכבשן ששורפים בו הלבנים
"וישם במגרה" - שם משפטם לייסרם במגרה וגו'
מצודת ציון
"במגרה" - כלי מלא פגימות עשויה לכרות העצים ועל כי דרכה לכרות בגרירה קרויה מגרה וכן (מלכים א ז ט)מגוררות במגרה
"ובחריצי הברזל" - כלי ברזל מלאה חריצים עשויה לדוש בה כמו שכתוב (ישעיהו כח כז)כי לא בחרוץ יודש קצח
"ובמגזרות" - הם הגרזנים שמבקעים בהם העצים והוא מתהפך כמו כבש כשב
"במלבן" - מלשון לבנים
<< · מצודות על שמואל ב · יב · >>
