מצודות על שמואל ב יא
<< · מצודות על שמואל ב · יא · >>
פסוק א
מצודת דוד
"לתשובת השנה" - רצה לומר בעת תשובת השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה בה בעת צאת המלכים בשנה העברה להלחם בישראל ולעזור לבני עמון כמו שכתוב למעלה
מצודת ציון
"לתשובת" - מלשון השבה
"ויצורו" - מלשון מצורפסוק ב
מצודת דוד
"מעל הגג" - רצה לומר מעל הגג שהלך הוא בו ראה אשה רוחצת למטהפסוק ג
מצודת דוד
"וידרש" - שאל ודרש על האשה מי היאפסוק ד
מצודת דוד
"מתקדשת" - היתה טהורה מטומאת נדה כי טבלה עצמה
מצודת ציון
"מתקדשת" - רוצה לומר מטהרתפסוק ו
מצודת דוד
"שלח אלי וגו'" - כי עמו היה במלחמהפסוק ז
מצודת דוד
"ולשלום המלחמה" - לשלום אנשי המלחמהפסוק ח
מצודת דוד
"משאת המלך" - למען ייטב לבו ויבוא על אשתו
"ורחץ רגליך" - הוא כנוי לתשמיש המטה וכונתו היתה להעלים הדבר ויחשבו כי ממנו הרתה (ואף שכל היוצא למלחמת בית דוד היה כותב גט כריתות לאשתו מכל מקום היה הדבר מכוער כי הדרך היה לנושאה שוב בבוא מן המלחמה והיתה שומרת עליו)
מצודת ציון
"משאת" - מנת ארוחה וסעודה וכן (בראשית מג לד)וישא משאות מאת פניופסוק ט
מצודת דוד
"פתח" - מול הפתח עם כל עבדי המלךפסוק י
מצודת דוד
"הלא מדרך אתה בא" - ואם כן אתה עיף ויגעפסוק יא
מצודת דוד
"חייך" - הריני נשבע בחיי גופך וחיי נפשך
"ועבדי אדוני" - רצה לומר שאר עבדי המלך
"יושבים בסכות" - במקום המלחמהפסוק יב
מצודת דוד
"וממחרת" - עד אשר שלחו
"גם היום" - כי חשב כאשר יאכל לפניו אז ייטיב לבו ביין וישכב עם אשתו
מצודת ציון
"בזה" - במקום הזהפסוק יג
מצודת דוד
"במשכבו" - במקום ששכב בה אתמול וזהו עם עבדי אדוניופסוק טו
מצודת דוד
"ושבתם מאחריו" - לבל יעזרוהו ויהא נכה מבני עמון וימות וכוונתו היתה לישאנה אחרי זה למען יחשבו שהרתה אחר הנשואין
"אל מול" - לפני המקום שלוחמים בו בחזקה ובגבורה
מצודת ציון
"הבו" - הזמינו ותנו כמו (רות ג טו)הבי המטפחתפסוק טז
מצודת דוד
"אנשי חיל" - מבני עמון
"בשמור" - בעת שמרו את העיר מסביב לבלי תת יוצא ובא
מצודת ציון
"אל העיר" - את העירפסוק כ
מצודת דוד
"אל העיר" - להתקרב מאד על העיר
"מעל החומה" - ובקלות ימיתו את הנגשים אל העיר
מצודת ציון
"יורו" - ישליכו כמו (שמות טו ד)ירה ביםפסוק כא
מצודת דוד
"ואמרת" - לשכך חמתו תאמר גם עבדך וגו' ורצה לומר עם שהיה איש מלחמה מנעוריו וידע בכל זה ועם כל זה לא שת לבו לזאת אם כן מהנראה כי מן השמים נהיה הדבר וכוונתו היתה להודיע שעשה מה שצוה לו בדבר אוריה ולהסתיר הדבר בפני השליח לא צוהו לאמרו מיד
"הלוא אשה וגו'" - ואם כן נקל מאוד להרוג את כל הקרב אל החומה
מצודת ציון
"ירובשת" - הוא ירובעל וכאשר בעל גם בושת המה כנויי עבודה זרה
"פלח" - כן נקרא אבן הרחים כמו (איוב מא טז)כפלח תחתית
"רכב" - הוא האבן העליונה מהרחים כמו (דברים כד ו)לא יחבול רחים ורכב
"בתבץ" - שם מקוםפסוק כב
מצודת ציון
"המלאך" - השליחפסוק כג
מצודת דוד
"כי גברו" - כאשר גברו עלינו וגו' וסוף הדבר היה אשר נהיה אנחנו מתגברים עליהם לרדפם עד פתח השערפסוק כד
מצודת דוד
"וגם עבדך וגו'" - כי השליח חשב למה אמתין עד אשר יעלה חמת המלך ולומר לו אחרי זה ממיתת אוריה הלא טוב לומר לו מיד ולא יעלה חמתו (ואף יואב השכיל את זאת אשר השליח יגיד לו מיד ולזה לא חשש פן לא תעלה חמת המלך ולא יודע לו ממיתת אוריה)
"וירו המורים" - בעת קרבנו אל החומה
מצודת ציון
"ויורו המורים" - ענין השלכהפסוק כה
מצודת דוד
"וחזקהו" - להשליח אמר שהוא מעצמו יחזק את לב יואב
"החזק מלחמתך" - אחוז במלחמתך ואל ירך לבבך וידעתי כי תוכל לה והרסה
"כי כזה וכזה" - כי דרך המלחמה היא שאוכלת החרב וכהנה וכהנה וכאומר הלא מועטים מתו ודרך המלחמה היא שאף מן המנצחים נופלים הרבה
"אל ירע בעיניך" - להכניס מורך בלב בעבור זה
מצודת ציון
"כזה" - כמו זה המספר
"והרסה" - ענין נתיצה ושבירהפסוק כז
מצודת ציון
"ויאספה" - הכניסה כמו (שופטים יט טו)ואין איש מאסף אותי
<< · מצודות על שמואל ב · יא · >>