ספרי על דברים א כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על דבריםפרק א' • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים א', כ"ב:

וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃


ותקרבון אלי כולכם - בערבוביא. ולהלן הוא אומר דברים ה ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם, ילדים מכבדים את הזקנים, זקנים מכבדים את הראשים; וכאן הוא אומר ותקרבון אלי כלכם ותאמרו, בערבוביא: ילדים דוחפים את הזקנים, זקנים דוחפים את הראשים:

ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ - אמר ר' שמעון: עלובים בני אדם שכך בקשו להם מרגלים! אמר להם: אם כשהייתם בארץ ערבה ושוחה לא בקשתם לכם מרגלים, עכשיו שאתם נכנסתם לארץ טובה ורחבה ארץ זבת חלב ודבש, בקשתם לכם מרגלים?

וישיבו אותנו דבר - באי זה לשון הם מדברים:

את הדרך אשר נעלה בה - אין לך דרך שאין בה עקמומיות ואין לך דרך שאין בה מקומות ואין לך דרך שאין בה פרשות:

ואת הערים אשר נבוא אליהם. לידע באיזה דרך אנו באים עליהם: