מ"ג דברים א כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים א · כב · >>

מקרא

כתיב: ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן

מנוקד: וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.

עם טעמים: וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּקְרֵיבְתּוּן לְוָתִי כּוּלְּכוֹן וַאֲמַרְתּוּן נִשְׁלַח גּוּבְרִין קֳדָמַנָא וִיאַלְּלוּן לַנָא יָת אַרְעָא וְיָתִיבוּן יָתַנָא פִּתְגָמָא יָת אוֹרְחָא דְּנִסַּק בַּהּ וְיָת קִרְוַיָּא דְּנֵיעוֹל לְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְקָרֵיבְתּוּן לְוָתִי בְּעַרְבּוּבְיָא כּוּלְכוֹן וַאֲמַרְתּוּן נְשַׁדֵּר גּוּבְרִין קֳדָמָנָא וְיִתְרָגְנוּן לָנָא יַת אַרְעָא וִיתֵיבוּן יָתָנָא פִּתְגָמָא יַת אוֹרְחָא דְנִיסַק בָּהּ וְיַת קִרְוַיָא דְנֵיעוּל לְוַתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותקרבון אלי כלכם" - בערבוביא ולהלן הוא או' (דברים ה) ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו וגו' אותה קריבה היתה הוגנת ילדים מכבדים את הזקנים ושלחום לפניהם וזקנים מכבדים את הראשים ללכת לפניהם אבל כאן ותקרבון אלי כולכם בערבוביא ילדים דוחפין את הזקנים וזקנים דוחפין את הראשים

"וישבו אתנו דבר" - (ספרי) באיזה לשון הם מדברים

"את הדרך וגו'" - אין דרך שאין בה עקמימות

"ואת הערים אשר נבא אליהן" - תחלה לכבוש

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הדרך אשר נעלה בה" - אין דרך שאין בה עקמימות ואת הערים אשר נבא אליהן תחלה לכבוש לשון רש"י וכן בספרי (דברים כב) אין לך דרך שאין בה עקמימות אין לך דרך שאין בה כמנות אין לך דרך שאין בה פרשות ואת הערים אשר נבא אליהן לידע באי זה דרך אנו באין כלומר מאין נכנס בארץ שנכבוש אותן הערים תחלה והוא מה שפירשתי בסדר שלח לך (במדבר יג ב) שלא בקשו ישראל מרגלים אלא להורות בפניהם הדרך

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותקרבון אלי כולכם - בערבוביא. ולהלן הוא אומר דברים ה ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם, ילדים מכבדים את הזקנים, זקנים מכבדים את הראשים; וכאן הוא אומר ותקרבון אלי כלכם ותאמרו, בערבוביא: ילדים דוחפים את הזקנים, זקנים דוחפים את הראשים:

ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ - אמר ר' שמעון: עלובים בני אדם שכך בקשו להם מרגלים! אמר להם: אם כשהייתם בארץ ערבה ושוחה לא בקשתם לכם מרגלים, עכשיו שאתם נכנסתם לארץ טובה ורחבה ארץ זבת חלב ודבש, בקשתם לכם מרגלים?

וישיבו אותנו דבר - באי זה לשון הם מדברים:

את הדרך אשר נעלה בה - אין לך דרך שאין בה עקמומיות ואין לך דרך שאין בה מקומות ואין לך דרך שאין בה פרשות:

ואת הערים אשר נבוא אליהם. לידע באיזה דרך אנו באים עליהם:

<< · מ"ג דברים · א · כב · >>