קטגוריה:דברים לב כא
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם.
הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.
הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל
כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם
בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃
הֵ֚ם הֵ֚ם - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1992
מורפ': HPp3mp קִנְא֣וּנִי קִנְא֣וּ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7065
מורפ': HVpp3cp/Sp1cs בְלֹא בְ - מילת יחס
לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: b/3808
מורפ': HR/Tn־אֵ֔ל אֵ֔ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 410
מורפ': HNcmsa כִּעֲס֖וּנִי כִּעֲס֖וּ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3707
מורפ': HVpp3cp/Sp1cs בְּהַבְלֵיהֶ֑ם בְּ - מילת יחס
הַבְלֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/1892
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3mp וַאֲנִי֙ וַ - ו' החיבור
אֲנִי֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/589
מורפ': HC/Pp1cs אַקְנִיאֵ֣ם אַקְנִיאֵ֣ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 7065
מורפ': HVhi1cs/Sp3mp בְּלֹא בְּ - מילת יחס
לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: b/3808
מורפ': HR/Tn־עָ֔ם עָ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsa בְּג֥וֹי בְּ - מילת יחס
ג֥וֹי - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/1471 a
מורפ': HR/Ncmsa נָבָ֖ל נָבָ֖ל - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5036
מורפ': HAamsa אַכְעִיסֵֽם אַכְעִיסֵֽ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 3707
מורפ': HVhi1cs/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הֵ֚ם יתיב (משנה, דרגא 3)
קִנְא֣וּנִי מונח (משרת, דרגא 5) בְלֹא־אֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּעֲס֖וּנִי טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּהַבְלֵיהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַאֲנִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַקְנִיאֵ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) בְּלֹא־עָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּג֥וֹי מרכא (משרת, דרגא 5) נָבָ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
אַכְעִיסֵֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הֵם קִנְאוּנִי העירו את קנאתי, כעסי בְלֹא אֵל באלילים (שאינם אל אמיתי) {ר}
כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, {ס}
וַאֲנִי אַקְנִיאֵם ארגיז אותם בְּלֹא עָם בגוי שפל שלא ראוי לקרוא לו עם, שיתקוף אותם {ר}
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִנּוּן אַקְנִיאוּ קֳדָמַי בְּלָא דַּחְלָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמַי בְּטָעֲוָתְהוֹן וַאֲנָא אַקְנֵינוּן בְּלָא עַם בְּעַמָּא טַפְשָׁא אַרְגֵּיזִנּוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הִינוּן אַקְנוּן קֳדָמוֹי בִּדְלָא אֱלָהָא אַרְגִיזוּ קֳדָמוֹי בְּהַבְלֵיהוֹן וַאֲנָא אַקְנִינוּן בְּאוּמָא דְלָא אוּמָא בְּבַּבְלָאֵי עַמָא טַפְּשָׁא נִרְגוֹז יַתְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | אִינוּן אַקְנוּן יָתִי בְּטַעֲוָון דְלָא מַה אַכְעִיסוּ קֳדָמוֹי בְּמֶרְחֲקַתְהוֹן וַאֲנָא אַקְנֵי יַתְהוֹן בְּאוּמָא דְלָא אוּמָא בְּאוּמָא טִפְּשָׁא אַכְעִיס יַתְהוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ואני אקניאם בלא עם - אל תקרי בלא עם אלא בלוי עם, אלו הבאים מבין האומות ומלכיות, ומוציאים אותם מתוך בתיהם.
ד"א אלו הבאים מברבריא ומטונס וממורטניא, שמהלכים ערומים בשוק:
בגוי נבל אכעיסם - אלו המינים וכן הוא אומר תהלים יד אמר נבל בלבו אין אלהים.רש"י
"בלא אל" - בדבר שאינו אלוה
"בלא עם" - באומה שאין לה שם כמו שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה ובעשו הוא אומר בזוי אתה מאד
"בגוי נבל אכעיסם" - אלו הכופרים וכה"א אמר נבל בלבו אין אלהים
לפיכך דרשו רז"ל (מגילה דף יג:) שאין להם לא כתב ולא לשון. שהלשונות נתן הקדוש ברוך הוא לשבעים אומות, ולא היה אשור בכללם. נמצא כי לא נקרא לשון, שלא היה מן אותם הלשונות שפילג הקדוש ברוך הוא לשונם, ולא נקרא לשון. וכן יש לפרש גבי אדום, שדרשו רז"ל (עבודה זרה דף י.) שאין להם לא כתב ולא לשון מן ע' לשון, שנתן לכל אומה ואומה לשון מיוחד, ובכלל זה לא היה אדום. כי שר שלהם סמאל, והוא אינו בכלל ע' מלאכים הסובבים כסא כבודו יתברך. וכמו שפילג אותם בלשון שהיו ע' לשונות, כן חילק אותם בכתב, שלכל אומה יש כתב:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְלֹא אֵל – בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ.
בְלֹא עָם – בְּאֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִים זֶה הָעָם לֹא הָיָה" (ישעיהו כג,יג); וּבְעֵשָׂו הוּא אוֹמֵר: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד" (עובדיה א,ב).
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם – אֵלּוּ הַמִּינִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים" (תהלים יד,א; ספרי שכ).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
בגוי נבל אכעיסם. זה גלות אדום וקראו הכתוב לאדום נבל כי התנכר את אחיו ועמד לו מנגד ביום החורבן, והוא שהזכיר עובדיה ע"ה (יא) ביום עמד מנגד ביום שבות זרים חילו וגו'. וכן תמצא שקראו דוד ע"ה בשם הזה במזמור (תהלים עד) זכר זאת אויב חרף ה' ועם נבל נאצו שמך, ואמר עוד (שם) קומה אלהים ריבה ריבך זכור חרפתך מני נבל כל היום, וסמך לא אל תתן לחית נפש תורך, לבאר כי מה שהזכיר עם נבל היא החיה הרביעית שהזכיר עליהם במקום אחר (שם סח) גער חית קנה.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כעסוני בהבליהם" בבית שני: " ואני אקניאם בלא עם" בבית ראשון שהחריבוהו כשדים שנאמר בהם הן אין כשדים זר העם לא היה:
" בגוי נבל אכעיסם" שהחריבה אותו מלכות שלא היתה הוגנת שלא היה להם לא כתב ולא לשון:פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים לב כא"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.