ביאור:דברים לב יא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף
[עריכה]שירת האזינו מתארת את החסדים שעשה ה' עם ישראל, ובין השאר, ממשילה אותם למעשי הנשר עם גוזליו:
(דברים לב יא): "כנשר יעיר קנו, על גוזליו ירחף, יפרש כנפיו, יקחהו, ישאהו על אברתו"
מהן התכונות של הנשר המתוארות במשל? ומהו הנמשל?
1. עדינות ורחמים
[עריכה]כנשר יעיר קינו = " "כנשר הזה, רחמני על בניו ואינו נכנס לקנו פתאום, עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה, כדי שיעורו בניו ויהיה בהם כוח לקבלו" " (רש"י) ;
על גוזליו ירחף = " "אינו מכביד עצמו עליהם, אלא מחופף , נוגע ואינו נוגע" " (שם; ראו ריחוף = נגיעה עדינה ) .
והנמשל - כשהקב"ה בא לתת את התורה לעם ישראל, הוא בא בהדרגה ובעדינות כדי שיהיה להם כוח לקבלה.
ראו גם במאמר מישיבת בית אורות, יתרו ה'תשס"ו : " "הקב"ה רוצה להעלות אותם בהדרגה קומה אחר קומה. הנשר הוא עוף בעל עצמה וכוח, אך מתיחס בעדינות אל ילדיו. כך הקב"ה לוקח אותנו ומעלה אותנו בתעופה אלוקית, אך כדי שלא תהיה לנו בהלה ופחד וממילא בטול עצמיותנו, נוהג הקב"ה בנו= בבניו, בהדרגה. אין ספק שנצליח לעלות כי כמו הנשר החזק והמנצח את המפריעים לו, כך הקב"ה מעלה אותנו בגבורה ובעדינות" ".
2. שמירה והגנה
[עריכה]כנשר יעיר קינו = " "הנשר ישמור קנו מאד, ואף בלילה יעיר ולא יישן" " (מלבי"ם, תורה אור) ;
על גוזליו ירחף = " "כשיראה אויב מתקרב לקנו, הוא מרחף על גוזליו להסתירם..." " (שם; ראו ריחוף = תנודה מצד לצד ) .
יפרוש כנפיו יקחהו, ישאהו על אברתו = " "כשבא ליטלן ממקום למקום, אינו נוטלן ברגליו כשאר עופות; לפי ששאר עופות יראים מן הנשר שהוא מגביה לעוף ופורח עליהם, לפיכך נושאן ברגליו מפני הנשר; אבל הנשר אינו ירא אלא מן החץ, לפיכך נושאן על כנפיו, אומר 'מוטב שייכנס החץ בי ולא ייכנס בבני'..." " (רש"י) .
והנמשל - כשהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים, הוא שמר עליהם יומם ולילה; וכשהתקרבו לים סוף, הגן עליהם מכל הכיוונים בעמוד אש וענן, והעביר אותם את הים בבטחה.
המשל נזכר גם ב (שמות יט ד): "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי".
3. עידוד מחשבה עצמאית
[עריכה]כנשר יעיר קנו = כשהנשר רוצה להעביר את ילדיו ממקום למקום, הוא אינו לוקח אותם בשנתם או בעל כרחם, אלא מעיר אותם כדי שיוכלו להחליט אם הם רוצים לבוא (רש"ר הירש) ;
על גוזליו ירחף = "נוגע ואינו נוגע", כדי שלא לכפות את עצמו עליהם;
יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו = הנשר אינו לוקח את הגוזל בטפריו, בעל כרחו, אלא פורש את כנפיו ונותן לגוזל להחליט אם הוא רוצה לקפוץ ולעלות (רש"ר הירש) ;
והנמשל - ה' לא כפה על בני ישראל לבוא אחריו למדבר ולא כפה עליהם לקבל את התורה, אלא רק הציע להם "אם שמוע תשמעו בקולי...", והם הסכימו ואמרו "נעשה ונשמע".
נספח - זואולוגיה
[עריכה]ע"פ הרב אברהם קורמן , העוף הנקרא בימינו "נשר" אינו נושא את גוזליו על כנפיו, והתיאור בפסוק זה מתאים יותר לעוף הנקרא "עיט הסלעים". לפי זה, ייתכן שהמילה "נשר" בלשון המקרא מציינת כמה עופות שונים. אמנם, לא הצלחתי למצוא מקור מוסמך המאשר/מפריך טענה זו.
ראו גם: פסוקים נוספים שבהם הנשר משמש כמשל בתנ"ך .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-25.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-32-11