ביאור:מ"ג דברים לב כא
הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם[עריכה]
קנאוני. הבעירו חמתי:
קנאוני. קל העי"ן להקל על הלשון:
בלא אל. בדבר שאינו אלוה:
הם קנאוני בלא אל. בדבר שאין אלוה, לשון רש"י. ואם כן ירמוז לשדים הנזכרים. והנכון, שיאמר הם קנאוני בלא אל אמת, כי אין אלוה מבלעדי ה' ומושיע אין בלתו, כענין שנאמר (דהי"ב טו ג) וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת: כעסוני בהבליהם, השדים.
בלא אל. הטעם שאין לו כח להציל: בהבליהם. ולא בדבר אמת:
הם קנאוני בלא אל. במי שאין בו כח להציל, וכן מפורש ביחזקאל (ח) סמל הקנאה המקנא, שפירושו המקניא, כי הסמל היה מקניא להקב"ה שהוא אל קנא:
[מובא בפירושו לפסוק ה'] וקראם "לא בניו", כאשר יקראם בניו בעת רצון. (...) וטעם "לא בניו", כמו ואמרתי ללא עמי עמי אתה (הושע ב כה), וכן הם קנאוני בלא אל (פסוק כא), במי שאיננו אל, וישבעו בלא אלהים (ירמיה ה ז). או יאמר, שחת לו מומם שאינם בניו, כי הם דור עקש ופתלתל, הפך ממנו:
[מובא בפירושו לפסוק י"ז] יזבחו. לע"ז שהוא דבר נמאס לא אלוה שאין לו כח ולא חוזק כמו ואת אילי הארץ לקח. ואונקלוס תרגם דלית בהון צרוך אך אם היה בהם שום צורך לא היתה קנאה כפולה כמו שהיא עכשיו. ואמר ליה ההוא רומאה לר' שמעון אלהכון קנאי הוא דכתיב אל קנא כלום מתקנא אלא גבור בגבור וכתיב הם קנאוני בלא אל ואני אקניאם בלא עם. א"ל אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שנשא אשה יפת תואר ביותר וחזר ולקח אחרת עליה כעורה ביותר כעסה עליו הראשונה ואמרה לו אלו לקחת הגונה לא הייתי מקפדת עכשיו שהיא כעורה הקפידה כפולה כך אמר הקב"ה כיון שאתם יודעים שאין בהם ממשות הרי הקנאה כפולה:
וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם[עריכה]
אקניאם. מהבנין הכבד הנוסף והוא יצא לשני פעולים:
בלא עם. באומה שאין להם שם כמו שנאמר (ישעיה כג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה ובעשו הוא אומר (עובדיה א) בזוי אתה מאד:
ואני אקניאם בלא עם. הכשדים שנאמר בהם (ישעיה כג יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה, שפירושו העם שלא היה נחשב לגוי, והקב"ה גדל אותם לרדות בהם את עולמו, כמו שאמר (ירמיה נא כ) מפץ אתה לי כלי מלחמה:
בלא עם. שלא הם עמי והנה פירוש איך יכניסם שיביא עליהם לבדם צרות משונות ויותר מהכל גוי נבל שהכסיל והנבל איננו יודע ועל כן יהרוג ולא יחמול:
ואני אקניאם בלא עם. מדה כנגד מדה ונר' שעל (החובלים ויקופש) הוא אומר שהם מצירים לישראל בכל מקום והם קרוין לא עם שהרי הם בזוין מכל טכסיסי בני אדם:
ואני אקניאם בלא עם. זהו גלות בבל, שנאמר (ישעיה כג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור וגו'.
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם:[עריכה]
בגוי נבל אכעיסם. אלו הכופרים וכן הוא אומר (תהלים יד) אמר נבל בלבו אין אלהים:
בגוי נבל אכעיסם, עשו שהוא נבל, ולא זכר ברית אחים. וירמוז לשני הגלויות:
והנה פירוש איך יכניסם שיביא עליהם לבדם צרות משונות ויותר מהכל גוי נבל שהכסיל והנבל איננו יודע ועל כן יהרוג ולא יחמול:
בגוי נבל אכעיסם. זה גלות אדום וקראו הכתוב לאדום נבל כי התנכר את אחיו ועמד לו מנגד ביום החורבן, והוא שהזכיר עובדיה ע"ה (יא) ביום עמד מנגד ביום שבות זרים חילו וגו'. וכן תמצא שקראו דוד ע"ה בשם הזה במזמור (תהלים עד) זכר זאת אויב חרף ה' ועם נבל נאצו שמך, ואמר עוד (שם) קומה אלהים ריבה ריבך זכור חרפתך מני נבל כל היום, וסמך לא אל תתן לחית נפש תורך, לבאר כי מה שהזכיר עם נבל היא החיה הרביעית שהזכיר עליהם במקום אחר (שם סח) גער חית קנה:
[מובא בפירושו לפסוק ו'] עם נבל ולא חכם. ששכחו הטוב שעשה להם, ולא חכם, להבין את הנולד, שיש בידו להטיב ולהרע, לשון רש"י. ואונקלוס תרגם עמא דקבילו אורייתא, עשאו מן נבל תבל (שמות יח יח), שפירש בו מלאה תלאה. יאמר, עם שנלאו בעשיית התורה, ולא יתחכמו שהיא לטוב להם כל הימים. וכן אמר בגוי נבל (פסוק כא) בעמא טפשא, שנלאו להיות חכמים או בעלי דת. ור"א אמר, נבל במעשה, ולא חכם בלב:
[מובא בפירושו לפסוק כ'] אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה. ישראל נקראו בג' שמות יעקב ישראל ישרון וס"ת שלהם לבן על שם שבזכותו של יעקב ילבין ה' עונותם, והמה הפכו מלת לבן לנבל כמ"ש למעלה עם נבל ולא חכם. כאמרו רז"ל (סנהדרין צז) דור של משיח יתהפך הכל למינות מאי קרא שנאמר (ויקרא יג יג) כולו הפך לבן טהור הוא, ר"ל כי היפוך תיבת לבן הוא נבל, ע"כ אמר כאן אראה מה אחריתם כי אחרית של ג' שמות אלו אותיות לבן המרמז על שילבינו מעשיהם והמה דור תהפוכות שהפכו לבן לנבל כמ"ש עם נבל ולא חכם. ולמעלה פרשתי פסוק עם נבל במי שאוהב כסף והוא כילי ועליו נאמר (ירמיה יז יא) עושה עושר ולא במשפט וגו' ובאחריתו יהיה נבל. כמ"ש כאן אראה מה אחריתם. וקצת ראיה לסמך זה, כי הענין מתחיל בנבל ומסיים בנבל מתחיל בו שנאמר וינבל צור ישועתו, ומסיים בו שנאמר בגוי נבל אכעיסם. זה"ש כי דור תהפוכות המה שמהפכין לבן לנבל ומזה הצד הם בנים לא אמון בם. הם קנאוני בלא אל, כי הפכו גם מלת אל שהוא בהפוכו לא כי כחשו בה' ויאמרו לא הוא (שם ה יב) כעסוני בהבליהם להפך כל המלות וכנגד שני הפוכים אלו אני אקניאם בלא עם, לאמר להם לא עמי אתם (הושע ב א) בלא חטאו ובלא ילקו, בנבל חטאו ובנבל ילקו, זה"ש בגוי נבל אכעיסם. לכך נאמר לו חכמו יבינו לאחריתם, שהוא לבן שילבנו מעשיהם ע"י התשובה לשוב אל ה' שנאמר בו (דניאל ז ט) לבושיה כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקי. ואז היה מקיים בהם אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו (ישעיה א יח).
הם קנאוני בלא אל. האבות "קנאוני בלא אל" בבית ראשון. כעסוני בהבליהם. בבית שני. ואני אקניאם בלא עם. בבית ראשון שהחריבוהו כשדים שנאמר בהם "הן ארץ כשדים, זה העם לא היה" (ישעיה כג, יג). בגוי נבל אכעיסם. בבית שני שהחריבה אותו מלכות שאינה הוגנת, שאין להם לא כתב ולא לשון.