ביאור:מ"ג דברים לב כב
כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי
[עריכה]קדחה. בערה:
קדחה. הקנאה או זאת שיעשו כי מצאנו זאת המלה יוצאת כמו כי אש קדחתם באפי ויתכן להיות קדחה כמו נקדחה כמו כל אלה חברו נחברו כל זה כנוי לחרון האף:
כי אש קדחה באפי. כשיסרתים כדי שישובו. ותיקד עד שאול תחתית. הוסיפו על חטאתם פשע, באופן שהבעירו את חמתי עד שאורידם לשאול תחתית, כענין אחז כאמרו "ובעת הצר לו ויוסף למעל מעל בה'" (דברי הימים-ב כח, כב).
וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית
[עריכה]ותיקד. בכם עד היסוד:
עד שאול תחתית. כטעם גפרית ומלח שרפה כל ארצה:
כי אש קדחה באפי. כשיסרתים כדי שישובו. ותיקד עד שאול תחתית. הוסיפו על חטאתם פשע, באופן שהבעירו את חמתי עד שאורידם לשאול תחתית, כענין אחז כאמרו "ובעת הצר לו ויוסף למעל מעל בה'" (דברי הימים-ב כח, כב).
וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ
[עריכה]ותאכל ארץ ויבלה. ארצכם ויבולה:
ותאכל ארץ. ישראל:
וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים:
[עריכה]ותלהט. ירושלים המיוסדת על ההרים שנאמר (שם קכה) ירושלים הרים סביב לה:
הרים. הרי ישראל:
ותלהט מוסדי הרים. זש"ה אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און:
ותלהט מוסדי הרים. הסירה מהם כל ראשי העם, כאמרו "מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה.. גבור ואיש מלחמה.. ונביא.. ויועץ" (ישעיה ג, א-ג).
ותלהט. מגזרת להט החרב:
קדחה. ותיקד. ותאכל. ותלהט. כנגד ד' מלכיות בבל מדי יון אדום: