ביאור:מ"ג דברים לב מו
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם[עריכה]
שימו לבבכם. צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים לד"ת וכן הוא אומר (יחזקאל מ) בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך וגו' והרי דברים ק"ו ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים ונמדד בקנה צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים להבין דברי תורה שהן כהררין התלוין בשערה על אחת כמה וכמה:
ויזהיר משה בכאן שישים האדם כל מחשבתו בתורה, וזהו שאמר לבבכם ולא אמר שימו לבבם כדי שיעבדו להקב"ה בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע, וכן דרשו רז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין:
שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם. אין זה לשון עדות אלא לשון התראה, כלשון (שמות יט) רד העד בעם, וכן (שם) כי אתה העדות בנו.
אשר אנכי מעיד בכם היום. בשירת "האזינו" שאני מעיד ומתרה בישראל, שכמו שנתן להם האל יתברך פרנסה שלא בצער כדי שיעבדוהו, כן ישחיתם בהחטיאם כונתו (פסוקים יח- כה).
אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:[עריכה]
אשר תצום את בניכם. בסוף ימיכם הזכירו בצואתכם לבניכם כל אלה הדברים, ותצוו שישמרו מאד לנפשם פן ישחיתון, כמו שצוה דוד לשלמה בנו. לשמר לעשות. כדי שהבנים ישמרו ויעשו.