קטגוריה:ויקרא כו יט

<< | ספר ויקרא • פרק כ"ו • פסוק י"ט | >>

מהדורת הכתיב:

ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה.

המהדורה המנוקדת:

וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה.

המהדורה המוטעמת:

וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְשָׁבַרְתִּ֖י וְ - ו' החיבור
שָׁבַרְתִּ֖י - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/7665
מורפ': HC/Vqq1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־גְּא֣וֹן גְּא֣וֹן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1347
מורפ': HNcmsc עֻזְּכֶ֑ם עֻזְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 5797
מורפ': HNcmsc/Sp2mp וְנָתַתִּ֤י וְ - ו' החיבור
נָתַתִּ֤י - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqq1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־שְׁמֵיכֶם֙ שְׁמֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 8064
מורפ': HNcmpc/Sp2mp כַּבַּרְזֶ֔ל כַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
בַּרְזֶ֔ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: k/1270
מורפ': HRd/Ncmsa וְאֶֽת וְ - ו' החיבור
אֶֽת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־אַרְצְכֶ֖ם אַרְצְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc/Sp2mp כַּנְּחֻשָֽׁה כַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
נְּחֻשָֽׁה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: k/5154
מורפ': HRd/Ncfsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְשָׁבַרְתִּ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶת־גְּא֣וֹן מונח (משרת, דרגא 5) עֻזְּכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְנָתַתִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

כַּבַּרְזֶ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

כַּנְּחֻשָֽׁה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם גאוותכם בכוחכם (יש מפרשים: אחריב את בית המקדש), וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל אטומים למים, כך שלא יירד גשם וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה קשה כמו נחושת.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וְאֶתְבַּר יָת יְקָר תּוּקְפְכוֹן וְאֶתֵּין יָת שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵיכוֹן תַּקִּיפִין כְּבַרְזְלָא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִּתְחוֹתֵיכוֹן חַסִּינָא כִּנְחָשָׁא מִלְּמֶעֱבַד פֵּירִין׃

ירושלמי (יונתן):

וְאִיתְבַּר יַת אִיקַר תְּקוֹף מִקְדָשֵׁיכוֹן וְאֶתֵּן יַת שְׁמַיָא דְעִילַוֵיכוֹן בְּרִידַן הֵי כְפַרְזְלָא דְלָא מְזִיעַ מִן דְלָא לְמַחְתָא לְכוֹן טַלִין וּמִיטְרִין וְאַרְעָא דִתְחוֹתֵיכוֹן הֵי כִנְחָשָׁא דִמְזִיעַ לְמוֹבְדָא פֵּירָהָא:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ה (עריכה)

[ב] "ושברתי את גאון עוזכם"-- זה בית המקדש; וכן הוא אומר (יחזקאל כד, כא) "הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם". ר' עקיבא אומר "ושברתי את גאון עוזכם"-- אלו הגבורים שבישראל כגון יואב בן צרויה וחבריו. אחרים אומרים "ושברתי את גאון עוזכם"-- אלו הגאים שהם גאונם של ישראל כגון פפוס בן יהודה ולולייניס אלכסנדרי וחבריו.

[ג] "ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה"-- זו קשה לכם יותר מן האחרונה; שבאחרונה מהו אומר: "והיו שמיך אשר על ראשך נחשת" (דברים כח, כג)-- שיהיה השמים מזיעים כדרך שהנחושת מזיע, והארץ לא תהיה מזיע כדרך שאין הברזל מזיע [והיא משמרת פירותיה]. אבל כאן מהו אומר: "ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה"-- שלא יהיו השמים מזיעים כדרך שאין הברזל מזיע, והארץ תהיה מזיע כדרך שהנחושת מזיע והיא מאבדת פירותיה.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ושברתי את גאון עזכם" - זה בית המקדש וכן הוא אומר (יחזקאל כד) הנני מחלל את מקדשי את גאון עוזכם "ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה" - זו קשה משל משה ששם הוא אומר (דברים כח) והיו שמיך אשר על ראשך נחשת וגו' שיהיו השמים מזיעין כדרך שהנחשת מזיעה והארץ אינה מזיעה כדרך שאין הברזל מזיע והיא משמרת פירותיה אבל כאן השמים לא יהיו מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע ויהא חורב בעולם והארץ תהא מזיעה כדרך שהנחשת מזיעה והיא מאבדת פירותיה

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם" (יחזקאל כד,כא).
וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה – זוֹ קָשָׁה מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁם הוּא אוֹמֵר: "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת" וְגוֹמֵר (דברים כח,כג), שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁמַיִם מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהָאָרֶץ אֵינָהּ מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וְהִיא מְשַׁמֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ. אֲבָל כָּאן, הַשָּׁמַיִם לֹא יִהְיוּ מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וִיהֵא חֹרֶב בָּעוֹלָם, וְהָאָרֶץ תְּהֵא מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהִיא מְאַבֶּדֶת פֵּרוֹתֶיהָ.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ושברתי את גאון עוזכם: כדכתיב בשברי לכם מטה לחם, וכדכתיב גאון שבעת לחם היה לה, ואגדה הוא בית המקדש כדכתיב הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם, ולפי הפשט כמו שפירשתו שכך מוכיח סוף המקרא ונתתי את שמיכם וגו':

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ושברתי את גאון עזכם" בחרבן משכן שילה, כאמרו ויתן לשבי עזו:

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

ונתתי את שמיכם כברזל וארצכם כנחשה. ומשה אמר בהפך זה שמיכם כנחשה וארצכם כברזל (דברים כח, כג) לפי שרוב המפרשים הסכימו שכל תוכחה זו כנגד חורבן בית ראשון, ושבפר' כי תבא כנגד חורבן בית שני, וידוע שהברזל קשה מן הנחשת ובבית ראשון היה עיקר חטאם לשמים על ידי שעבדו לכוכבים ומזלות כמו שנאמר (ירמיה מד, יח) ומן אז חדלנו לקטר למלאכת השמים. על כן יהיו השמים קשים להם מן הארץ כמו שנאמר (איוב כ, כז) יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו. כי גם השחיתו דרכם על הארץ. אבל בבית שני לא עבדו עבודה זרה והיתה עיקר רעתם בארץ על ידי שנאת חנם ומריבה שהיתה ביניהם ותשחת הארץ כמו בדור המבול, על כן תהיה הארץ קשה להם יותר מן השמים.

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ושברתי את גאון עזכם. אמרו ז"ל (תורת כהנים) זה בית המקדש שנקרא כן, והכונה בזה כיון שלא חזרו בתשובה זה יורה שחושבים בדעתם כי ה' חפץ בהם עדיין ממה שעודו שוכן בתוכם ובזה מתחזקים לזה אמר ושברתי וגו':