קטגוריה:דברים כח כג
והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל.
וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל.
וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃
וְהָי֥וּ וְ - ו' החיבור
הָי֥וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3cp שָׁמֶ֛יךָ שָׁמֶ֛י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8064
מורפ': HNcmpc/Sp2ms אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־רֹאשְׁךָ֖ רֹאשְׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmsc/Sp2ms נְחֹ֑שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5178 a
מורפ': HNcfsa וְהָאָ֥רֶץ וְ - ו' החיבור
הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֥רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/d/776
מורפ': HC/Td/Ncbsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־תַּחְתֶּ֖יךָ תַּחְתֶּ֖י - מילת יחס
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8478
מורפ': HR/Sp2ms בַּרְזֶֽל בַּרְזֶֽל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1270
מורפ': HNcmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהָי֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁמֶ֛יךָ תביר (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) עַל־רֹאשְׁךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
נְחֹ֑שֶׁת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהָאָ֥רֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּרְזֶֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת כמו נחושת, אטומה, כך שגשם לא ירד, וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל כמו ברזל שלא תצמיח כלום.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהוֹן שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵי רֵישָׁךְ חַסִּינִין כִּנְחָשָׁא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִּתְחוֹתָךְ תַּקִּיפָא כְּבַרְזְלָא מִלְּמֶעֱבַד פֵּירִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהוֹן שְׁמַיָא דְעִילַוֵיכוֹן הֵי כִּנְחָשָׁא דִמְזִיעַ וְלָא מְסַפְּקִין לְכוֹן טַלִין וּמִטְרִין וְאַרְעָא דִתְחוֹתְכוֹן הֵי כְּפַרְזְלָא דְלָא מַזִיעַ דְלָא מַרְטִיבָא אִילָנֵי וְאַסְפַּרְמְקֵי וּמְגָדֵי וְיַרְקֵי: |
רש"י
ובזה אני מתרץ מה שלא תמצא בקללות משנה תורה דברי נחמה בסוף, כי כן יסורין של הקדוש ברוך הוא להטיב באחריתם, כי אין דבר רע יוצא מאתו, כל שכן עם ישראל אין הקדוש ברוך הוא מביא רע אליהם בעצם, כי אם לנקותם מן החטא להטיב להם באחריתם. ולפיכך מזכיר בקללות של הקדוש ברוך הוא נחמה, ואין הדבר כך בקללות של משה שקלל אם יחטאו לפניו, לפיכך לא נזכר נחמה כאן:
ועוד, שאין ספק כי הנחמה תהיה מתוך הצרה, כמו שהיה במצרים מתוך הצרה בא להם הגאולה, ותהיה הנחמה מתוך הצרה היותר גדולה, והן הקללות שבפרשת בחקותי שהם יותר צרה, ומתוך אותו צרה תבא הרוחה. אבל קללות שבמשנה תורה, אין לומר שמהן תבא ההרוחה ולא מן הצרות שהם יותר גדולים, שהם קללות שבתורת כהנים:
ובשביל זה הטעם הקללות של הר סיני הם מוגבלים ומשוערים, שנאמר בהן (ויקרא כ"ו, י"ח) "ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתכם", וכאשר כלה, אז תבא הרוחה וגאולה. מה שאין כך בקללות שבמשנה תורה. ואף על גב דהקללות שבמשנה תורה גם כן הם ספורים, מכל מקום לא כתיב בהן מספר כמו שכתב בהר סיני, דכתיב "ויספתי ליסרה אתכם שבע", כלומר ואחר כלות המכה תבא הרוחה אם ישובו, אבל כאן לא נזכר שום מספר. ועוד, הרי כתיב כאן (ר' פסוק סא) "גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר הזה", והרי אין קצבה כלל:
ואם תאמר, כל שכן יקשה, כיון דמכות שבמשנה תורה אין כל כך, אם כן למה הם הרבה יותר, שהרי במשנה התורה הם צ"ח, ובהר סיני הם מ"ט (רש"י להלן כט, יב). ועוד, שהרי כתיב כאן "גם כל חלי וכל מכה וגו'". ואין זה קשיא, דהא בהא תליא, דכאשר המכה גדולה בעצמה מאוד - שקולה נגד כמה וכמה מכות, והרי היה מעט הכמות ורב האיכות. ומכל מקום אחר המכות של הר סיני נמשכת הגאולה, שלא כתב שם "גם כל חלי וכל מכה וגו'", וכאשר כלו המכות אחר כך חוזר לרחם השם יתברך, כי דבק בהן הרחמים, שהרי יש בהן קץ וסוף:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כח כג"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.