מ"ג ויקרא כו כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיסוּף לְרֵיקָנוּ חֵילְכוֹן וְלָא תִתֵּין אֲרַעְכוֹן יָת עֲלַלְתַּהּ וְאִילָן חַקְלָא לָא יִתֵּין אִבֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיסוּף לְרֵיקָנוּ חֵילֵיכוֹן וְלָא תִתֵּן אַרְעֲכוֹן יַת מַה דְאַתּוּן מַעֲלִין לְגַוָוהּ וְאִילַן דְאַנְפֵּי בָרָא יְקַלַח פֵּירוֹי: |
רש"י
"ולא תתן ארצכם את יבולה" - (ת"כ) אף מה שאתה מוביל לה בשעת הזרע
"ועץ הארץ" - (ת"כ) אפי' מן הארץ יהא לקוי שלא יחניט פירותיו בשעת החנטה
"לא יתן" - משמש למעלה ולמטה אעץ ואפרי
"לא יתן פריו" - כשהוא מפרה משיר פירותיו הרי שתי קללות ויש כאן שבע פורעניות
[לא] אף מה שאתה מוביל לה. אף על גב דבברכה נאמר גם כן (פסוק ד) "ונתנה הארץ יבולה", חילוק יש, דכאן נאמר "ולא תתן ארצכם את יבולה", ולמעלה הוא אומר "ונתנה הארץ יבולה", ולכך יש לפרש "ונתנה הארץ" שהיא כלל הארץ - תתן את יבולה, מה שראוי לה לתת קודם שחטא אדם ונתקללה האדמה. וכאן כתיב "ארצכם" אשר זרעתם - לא תתן את יבולה, מה שזרעתם בארצכם. ועוד, כי "יבולה" נאמר על כח הגידול של ארץ, ואצל ברכה יתפרש שתתן כח גידול שלה לגמרי כאשר ראוי, וזה כמו שהיה קודם שחטא [אדם הראשון]. ובקללה פירושו שלא תתן כח גידול שלה כלל, וזה כאשר לא יוציא ממנה כאשר זרע הנה לא נתנה כח גידול שלה כלל, דכל זריעה להוסיף זרע, והיא לא נתנה כפי שזרע, ואין זה כח גידול כלל. ומה שאמרו (תו"כ כאן) 'אף מה שאתה מוביל', אף על גב דלפי זה פירוש "יבולה" כמשמעו, זהו כדי לבאר "ולא תתן יבולה" הנאמר כאן, שלא תתן כח גידול שלה כלל, דהיינו מה שהוביל לה לא תתן הארץ:
[לב] אפילו מן הארץ וכו'. דאם לא כן, 'והעץ לא יתן פריו' מיבעיא ליה:
[לג] משמש למעלה ולמטה. כמו שמפרש שקאי על העץ ועל הפרי, כאילו כתיב "ועץ הארץ לא יתן פריו", שפירושו לא יתן להחניט כלל, שיהא לקוי מן הארץ. וגם "לא יתן פריו", דהיינו כשהוא מפרה הוא משיר פירותיו. והוצרך לפרש [כן], כדי שיהו שבע מכות, כדכתיב "שבע על חטאתיכם", וכאשר פירשנו כן נמצא ז' מכות:בד"ה וכ"ש כו' דעילוי קא מעלוי כו' נ"ב ולי נראה דלק"מ דטוב ברע היינו פי' תם בבע"מ אבל לעולם הבע"מ של הקדש מעולה בדמים הרבה מן התם אבל הרע שהוא בע"מ שהוא מעולה בדמים ה"א שיחליפו בתם של הקדש הגרוע לכך כתב רע בטוב ומ"ה פירש"י טוב ברע תם בבע"מ או רע בטוב ר"ל או הבע"מ בתם כדפי' וא"ל היכא שהוא תם וגם מעולה בדמים מנלן שלא יחליפנו בבע"מ הגרוע י"ל דמאחר שהראה לנו הכתוב שלא יחליף אפי' הוא מעולה כגון שהוא תם וראוי להקרבה וכן אם הוא מעולה בדמים א"כ ה"ה היכי דתרוייהו מעול' גבי הדדי דלא קפיד קרא עלייהו ודוק מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ – אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ בִּשְׁעַת הַזֶּרַע.
וְעֵץ הָאָרֶץ – אָפִלּוּ מִן הָאָרֶץ יְהֵא לָקוּי, שֶׁלֹּא יַחֲנִיט פֵּרוֹתָיו בִּשְׁעַת הַחֲנָטָה.
לֹא יִתֵּן – מְשַׁמֵּשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, אַעֵץ וְאַפְּרִי.
לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ – כְּשֶׁהוּא מַפְרֶה – מַשִּׁיר פֵּרוֹתָיו. הֲרֵי שְׁתֵּי קְלָלוֹת, וְיֵשׁ כָּאן שֶׁבַע פֻּרְעֲנֻיּוֹת.
רשב"ם
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ה (עריכה)
"ותם לריק כחכם"-- רבי אומר זה הכרם. ויש אומרים זה הפשתן. ויש אומרים זה הכח. דבר אחר: זה שהוא משיא את בתו ונותן לה ממון הרבה ולא הספיקו שבעת ימי המשתה לצאת עד שמתה בתו -- נמצא קובר את בתו ומאבד את ממונו.
[ד] "ותם לריק כחכם"-- הרי אדם שלא עמל ולא חרש ולא נכש ולא כסח ולא עדר ובשעת הקציר בא שדפון וירקון והלקה -- ואין בכך כלום; אבל אדם שעמל וחרש וזרע ונכש ועדר וכסח ובשעת הקציר בא שדפון והלקה -- הרי שיניו קהות.
"ולא תתן ארצכם את יבולה"-- מה שאתה מוביל לה.
"ועץ הארץ לא יתן פריו"-- שלא יהיה העץ חונט את פירותיו, ובשעה שהיא מפריח יהיה מקליח את פירותיו.