קטגוריה:דברים ז א

<< | ספר דברים • פרק ז' • פסוק א' | >>

כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך.

המהדורה המנוקדת:

כִּי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֤י כִּ֤י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC יְבִֽיאֲךָ֙ יְבִֽיאֲ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 935
מורפ': HVhi3ms/Sp2ms יְהוָ֣ה יְהוָ֣ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶ֔יךָ אֱלֹהֶ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הָאָ֕רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֕רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־אַתָּ֥ה אַתָּ֥ה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms בָא בָא - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 935
מורפ': HVqrmsa־שָׁ֖מָּה שָׁ֖מָּ - תואר הפועל
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: 8033
מורפ': HD/Sd לְרִשְׁתָּ֑הּ לְ - מילת יחס
רִשְׁתָּ֑ - פועל, קל, מקור נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: l/3423
מורפ': HR/Vqc/Sp3fs וְנָשַׁ֣ל וְ - ו' החיבור
נָשַׁ֣ל - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5394
מורפ': HC/Vqq3ms גּֽוֹיִם גּֽוֹיִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 1471 a
מורפ': HNcmpa־רַבִּ֣ים רַבִּ֣ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 7227 a
מורפ': HAampa׀ מִפָּנֶ֡יךָ מִ - מילת יחס
פָּנֶ֡י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: m/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp2ms הַֽחִתִּי֩ הַֽ - מילית, ה' הידיעה
חִתִּי֩ - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/2850
מורפ': HTd/Ngmsa וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
גִּרְגָּשִׁ֨י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/1622
מורפ': HC/Td/Ngmsa וְהָאֱמֹרִ֜י וְ - ו' החיבור
הָ - מילית, ה' הידיעה
אֱמֹרִ֜י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/567
מורפ': HC/Td/Ngmsa וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
כְּנַעֲנִ֣י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/3669 a
מורפ': HC/Td/Ngmsa וְהַפְּרִזִּ֗י וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
פְּרִזִּ֗י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/6522
מורפ': HC/Td/Ngmsa וְהַֽחִוִּי֙ וְ - ו' החיבור
הַֽ - מילית, ה' הידיעה
חִוִּי֙ - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/2340
מורפ': HC/Td/Ngmsa וְהַיְבוּסִ֔י וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
יְבוּסִ֔י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/2983
מורפ': HC/Td/Ngmsa שִׁבְעָ֣ה שִׁבְעָ֣ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7651
מורפ': HAcmsa גוֹיִ֔ם גוֹיִ֔ם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 1471 a
מורפ': HNcmpa רַבִּ֥ים רַבִּ֥ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 7227 a
מורפ': HAampa וַעֲצוּמִ֖ים וַ - ו' החיבור
עֲצוּמִ֖ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/6099
מורפ': HC/Aampa מִמֶּֽךָּ מִמֶּֽ - מילת יחס
ךָּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) יְבִֽיאֲךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יְהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֶל־הָאָ֕רֶץ זקף גדול (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) בָא־שָׁ֖מָּה טפחא (מלך, דרגא 2)

לְרִשְׁתָּ֑הּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְנָשַׁ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

מִפָּנֶ֡יךָ פזר (שליש, דרגא 4)

הַֽחִתִּי֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) וְהָאֱמֹרִ֜י גרש (שליש, דרגא 4)

וְהַכְּנַעֲנִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) וְהַפְּרִזִּ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)

וְהַֽחִוִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וְהַיְבוּסִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

שִׁבְעָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) גוֹיִ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

רַבִּ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) וַעֲצוּמִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

מִמֶּֽךָּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָשַׁל ישליך, יגרש גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ: הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

אֲרֵי יַעֵילִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ וִיתָרֵיךְ עַמְמִין סַגִּיאִין מִן קֳדָמָךְ חִתָּאֵי וְגַרְגִּישָׁאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי וּכְנַעֲנָאֵי וּפְרִזָּאֵי וְחִוָּאֵי וִיבוּסָאֵי שִׁבְעָא עַמְמִין סַגִּיאִין וְתַקִּיפִין מִנָּךְ׃

ירושלמי (יונתן):

אֲרוּם יַעֲלִינָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָא דְאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתָהּ וְיִגְלֵי עַמְמִין סַגִּיאִין מִן קֳדָמָךְ חִתָּאֵי וְגִרְגְּשָׁאֵי וְאֵימוֹרָאֵי וּכְנַעֲנָאֵי וּפְרִיזָאֵי וְחִיוָאֵי וִיבוּסָאֵי שִׁבְעָתֵי עַמְמִין סַגִּיאִין וְתַקִּיפִין מִינָךְ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ונשל" - לשון השלכה והתזה וכן (דברים יט) ונשל הברזל

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְנָשַׁל – לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה וְהַתָּזָה; וְכֵן: "וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים יט,ה).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ונשל: והשליך, כל דבר הנעקר ממקום שהוא אדוק וקבוע בו, וכן כי ישל זיתיך, ונשל הברזל מן העץ:

דון יצחק אברבנאל

עריכה

• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •

כי יביאך ה' אלהים וגו' עד לא מרבכם וגו' הפרשה החמישית הזאת באה כנגד החמשה דברות שהיו בלוח השני וענינה להגיד שעם היות שישמעו באותם דבורים לא תרצח ולא תנאף ולא תגנוב לא תענה ולא תחמוד. אין ראוי שיחשב שאלו הדברים כלם אסורים בשבעת העממים או מותרים בהם כלם כמות זה כן זה. אינו כן. כי כאשר יביאך ה' אלהיך אל הארץ ונשל מפניך את הגוים ההם לא תנהג בהם דבור לא תרצח אבל בהפך. כי הכה תכה אותם. ולא תנהג גם כן מנהג דבור לא תגנוב בדבר שבממון. אבל החרם תחרם אותם. ולא תכרות להם ברית ולא תחנם. ר"ל לא תעשה עמהם חן וחסד האמנם דבור לא תנאף שהוא הדבור השלישי ראוי לנו להיות נוהג בהם. וזהו אמרו לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. ינתן הסבה לזה למה לא תקח בתו לבנו של ישראל באמרו כי יסיר את בנך מאחרי. ר"ל כי ימשך הבן אחרי אמו ויסיר את לבו מאחרי. ואמנם כנגד הבת שלא יתן לבנו אמר ועבדו אלהים אחרים וגו' הנה אם כן אסר בהם כל מיני זווג וניאוף וכבר באו המצות האלה בפרשת משפטים ובפרשת כי תשא. וגם כאן צוה שלא יחמוד דבר מכל אשר להם כדי שלא יבא ללוקחו לעצמו ויהיה שעור הכתוב כי אם כה תעשו להם להחרימם מזבחותם תתוצון ומצבותם תשברו וגומר. ולא תבאו לחמד אותם הנה אם כן לא תרצח ולא תגנוב אינם נוהגים בשבעת העממין. אבל לא תנאף ולא תחמוד הם נוהגים בהם בחומרא רבה. וכל זה ממה שיגלה שמה שקבל משה רבינו עליו השלום. הוא אמתת התורה ועקרה. ובענין לא תענה לא זכר כלל. לפי שהעדות שקר הוא דבר רע מפאת עצמו ואין ראוי לנהוג אותו לא עם האוהבים ולא עם האויבים. וכמו שאמר המשורר (תהילים קי״ט:קס״ג) שקר שנאתי ואתעבה. והתבונן אמרו בפרשה הזאת כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים. הנרצה לומר שכיון שהאל יתברך נתעצם כנגד האויבים ונתנם בידיהם. אין ראוי שיכרתו להם ברית ולא להשלים עמהם כי האדון או המלך בהתעצמו בעבור עבדו לאבד את אויביו. אין ראוי לעבד שישלים עם האויבים ההם מזולת רשות האדון וחפצו. ולזה אמר לא תכרות להם ברית ולא תתחתן בם. כי אין כבוד למנצח שיתחתן במנוצח. כי במקום שהיה משועבד אליו ישוב להיות כמוהו בשווי ומעלה מצד החתון. וכבר באה המצוה הזאת בפרשת משפטים באמרו לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. ונתן כאן הסבה למה לא יתחתו בהם באמרו כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה. ואין ראוי שיתערב דם וזרע הקדש הנבחר בדם הנמאס ובזרע המקולל ששלח השם יתברך מארצו. הנה התבאר מזה צורך חמש הפרשיות האלה ושהן ביאר אל עשרת הדברות אשר זכר. ולכן הביא מרע"ה במקום הזה עשרת הדברות ואחריהם חמשת פרשיות האלה. כדי לגלות לישראל שמה ששמעו הם. מסכים עם מה שהשמיעם הוא עליו השלום. ושמצות התורה כלן נכללו בעשרת הדברות. והוא ממה שיורה היותם אלו ואלו אלהיות כלם מאת השם יתברך. ולכן באה מצות היחוד בהיותה נכללת בדבור הראשון. והותרו בזה הספקות כ"ד וכ"ה:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כי יביאך ה' וגו' ונשל גוים רבים", ר"ל שמן הז' עמים שחשב פה היו רבים שפנו מארצם כמ"ש חז"ל שיהושע הודיע להם מקודם הרוצה להשלים ישלים לפנות יפנה ללחום ילחם וגרגשי פנה והלך לו לאפריקי: