רש"י על דברים ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · ז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשל" - לשון השלכה והתזה וכן (דברים יט) ונשל הברזל

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תחנם" - (ע"ז לב) לא תתן להם חן אסור לו לאדם לומר כמה נאה כותי זה (יבמות י) דבר אחר לא תתן להם חנייה בארץ

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יסיר את בנך מאחרי" - (קידושין סח) בנו של כותי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי למדנו שבן בתך הבא מן הכותי קרוי בנך אבל בן בנך הבא מן הכותית אינו קרוי בנך אלא בנה שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי אלא כי יסיר את בנך וגו'

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזבחתיהם" - של בנין

"מצבותם" - אבן אחת

"ואשירהם" - אילנות שעובדין אותן

"ופסיליהם" - צלמים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא מרבכם" - כפשוטו ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשקתי בכם

"כי אתם המעט" - הממעטין עצמכם כגון אברהם שאמר (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר וכגון משה ואהרן שאמרו (שמות טז) ונחנו מה לא כנבוכדנצר שאמר (ישעיהו יד) אדמה לעליון וסנחריב שאמר (שם לו) מי בכל אלהי הארצות וחירם שאמר (יחזקאל כח) אני מושב אלהים ישבתי

"כי אתם המעט" - הרי כי משמש בלשון דהא

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מאהבת ה'" - הרי כי משמש בלשון אלא לא מרובכם חשק ה' בכם אלא מאהבת ה' אתכם

"ומשמרו את השבועה" - מחמת שמרו את השבועה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאלף דור" - ולהלן הוא אומר (דברים ה) לאלפים כאן שהוא סמוך אצל לשומרי מצותיו העושין מיראה הוא אומר לאלף ולהלן שהוא סמוך אצל לאוהביו העושין מאהבה ששכרם יותר גדול הוא אומר לאלפים

"לאוהביו" - אלו העושין מאהבה

"ולשומרי מצותיו" - אלו העושין מיראה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומשלם לשנאיו אל פניו" - בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היום לעשותם" - ולמחר לעולם הבא ליטול שכרם חסלת פרשת ואתחנן

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה עקב תשמעון" - אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון

"ושמר ה' וגו'" - ישמור לך הבטחתו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שגר אלפיך" - ולדי בקרך שהנקבה משגרת ממעיה

"ועשתרות צאנך" - מנחם פי' (תהלים כב) אבירי בשן מבחר הצאן כמו (בראשית יד) עשתרות קרנים לשון חוזק ואונקלוס תרגם ועדרי ענך (חולין פד) ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשרות את בעליהן

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עקר" - שאינו מוליד

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תאמר בלבבך" - על כרחך לשון דילמא הוא שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם אל תאמר כן לא תירא מהם ולא יתכן לפרשו בא' משאר לשונות של כי שיפול עליו שוב לא תירא מהם

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המסות" - נסיונות

"והאותות" - כגון (שמות ד) ויהי לנחש (שם) והיו לדם ביבשת

"והמופתים" - המכות המופלאות

"והיד החזקה" - זה הדבר

"והזרוע הנטויה" - זה החרב של מכת בכורות

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הצרעה" - (סוטה לו) מין שרץ העוף שהיתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו נסתרים שם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תרבה עליך חית השדה" - והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה שנאמר (איוב ה) וחית השדה השלמה לך אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמם" - נקוד קמ"ץ כולו לפי שאין מ"ם אחרונה מן היסוד והרי הוא כמו והם אותם אבל (ישעיהו כח) והמם גלגל עגלתו כולו יסוד לפיכך חציו קמ"ץ וחציו פת"ח כשאר פעל של שלש אותיות