ביאור:מלכים א ה כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א ה כו.


ברית שלמה-חירם[עריכה]

(מלכים א ה כו): "וה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם"

מדוע כרת שלמה ברית עם חירם מלך צור? הרי הצורים הם צידונים שהם מבני כנען (בראשית י טו), ואסור לכרות ברית עם כנענים! אמנם חירם שלח לשלמה עצים לבית המקדש, אבל האם בניית המקדש מצדיקה לעבור על איסור תורה? האין זאת מצוה הבאה בעבירה?

אמנם שלמה לא היה צדיק גמור, הוא חטא כפי שמתואר במלכים א יא, אולם הברית הזאת לא מנויה בין רשימת חטאיו. ועוד, ה' מברך את שלמה על בניין בית המקדש, (מלכים א ט ג): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", ואינו מזכיר כלל את הברית האסורה שקדמה לבניית הבית! כמה תשובות:

1. האיסור לכרות ברית חל לא על כל הכנענים אלא רק על שבעה עמים מסויימים, שהיה צריך להכרית כדי לרשת את ארץ ישראל ("דעת מקרא" על מלכים, ע"פ תוספות על עבודה זרה כ א ) . הדבר מודגש בכל המקומות האוסרים לכרות ברית (בחלק מהמקומות נזכרים רק חלק מהעמים):

  • (שמות כג כח): "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ, וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ"... (שמות כג לב): "לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית".
  • (שמות לד יא): "שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ! הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ".
  • (דברים ז א): "כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם".

מכאן שעם כל שאר האומות, אפילו עם בני כנען, מותר לכרות ברית. כפי שראינו, בית המקדש נבנה בזכות ברית כזאת.

2. האיסור לכרות ברית מתייחס רק לעובדי עבודה זרה, העלולים להחטיא את בני ישראל. חירם אמנם היה צידוני, אבל ייתכן שלא עבד עבודה זרה, או שהיה גר תושב (השערה ב תוספות על יבמות כג א ) .

ראו גם (מלכים א ט יא): "אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל"( פירוט ).


תגובות[עריכה]

שמות כג כח: " וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ, וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ "... שמות כג לב: " לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית "

הלא אוריה הַחִתִּי מבני החתים הכנענים והיה נאמן מאנשי דוד מלך

לכן אראל ידידי זה לא מה שאתה חושב על הסלקציה בין עמי כנען

הלא אשת חיל בספר משלי פרק 31 (כד) סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי

שים לב כי אשת חיל את הסדין מכרה אבל עם הכנעני עשתה חסד כברית שלום וַחֲגוֹר נָתְנָה לו

לאמור לך אראל כי אין לכרת ברית שלום רק עם הכנענים אשר תרבות כנען להם לאמור תרבות חטאים אשר יש להשמיד

אבל אם יש כנענים טובים כרחב הזונה אשר עשתה חסד עם המרגלים אז יש להחיותה ולכרת לה ברית שלום

כך יש לנהוג בימינו עם הערבים אשר הם צאצאי הכנענים

ערבים אשר רוצים לחיות בדו-קיום עמנו לעבוד ולהתפרנס בכבוד אז אהלן וסהלן

אבל ערבים עם תרבות של רצח לא אצלנו חביבי כי ערבים כאלה עם תרבות של אלילי כנען יש להשמיד

וגם אם מבני ישראל דבקה תרבות של הכנענים תרבות של רצח וניאוף וכשפים אז גם את הישראלים האלה יש להשמיד

-- Daian Moshe, 2014-09-16 04:42:17


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ברית שלמה-חירם


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-09-12.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/ma-05-26