(מלכים א ט יא): "חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ; אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל".

פסוקנו מתאר עיסקה בין חירם מלך צור לבין שלמה מלך ישראל: חירם נישא את שלמה, כלומר לקח על עצמו לספק לשלמה את כל צרכיו בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לצורך בניית בית המקדש ובית המלך (שנזכרו בפסוק הקודם). אז, לאחר שנסתיימה בניית הבתים, נתן המלך שלמה לחירם, בתמורה לעזרתו, עשרים עיר בארץ הגליל ( מצודות ) .

לפי התורה, אסור לתת שטחים בארץ ישראל לגויים, שנאמר, (במדבר לג נג): "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ", וכן (דברים ז ב): "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם"(לפי פירוש חז"ל שהכוונה "לא תיתן להם חניה בקרקע"). אמנם שלמה לא היה צדיק גמור, הוא חטא כפי שמתואר במלכים א יא, אולם המעשה הזה לא נמנה ברשימת חטאיו. מדוע? כמה תשובות.

1. האיסור חל רק על חלק מעממי כנען, ורק על עובדי אלילים; ייתכן שחירם היה גר תושב, או שלא היה עובד אלילים. ראו גם בפירושים על (מלכים א ה כו): "וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם"( פירוט ).

2. שלמה לא נתן לחירם את הערים עצמן, אלא רק את הזכות לקבל את תשלומי המיסים מאותן ערים (הרב יעקב וילובסקי, בית רידב"ז, הערה יג) .

מלכים א ז יג: "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר"

מלכים א ז יד: "בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי....... וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ"

מלכים א ז יד: "בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי....... מהגליל...מהגליל העליון איזור הר מירון הוא הר קדש נפתלי

זאת הסיבה שנתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בגליל לעשות חסד עם יתום מישראל אשר עזר לו במלאכת המקדש הוא חִירָם מִצֹּר

-- DAIAN SHEM, 2021-09-29 13:29:12