מ"ג מלכים א ט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות מלכים א


<< · מ"ג מלכים א ט · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חִירָ֣ם מֶלֶךְ־צֹ֠ר נִשָּׂ֨א אֶת־שְׁלֹמֹ֜ה בַּעֲצֵי֩ אֲרָזִ֨ים וּבַעֲצֵ֧י בְרוֹשִׁ֛ים וּבַזָּהָ֖ב לְכׇל־חֶפְצ֑וֹ אָ֡ז יִתֵּן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֤ה לְחִירָם֙ עֶשְׂרִ֣ים עִ֔יר בְּאֶ֖רֶץ הַגָּלִֽיל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נשא את שלמה" - ענין עמס כלכל את משאו בדבר זה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אז" - אחר השלמת הבתים נתן המלך לחירם לתשלום גמול מלבד החטים והשמן האמור למעלה

"חירם" - לשתי הבתים האלה היה חירם סובל אותו בתת לו די סיפוקו עצי ארזים וגו'

מצודת ציון

"נשא" - סבל המשא ההיא