לדלג לתוכן

מכילתא על שמות יב ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מכילתא על שמותפרק י"ב • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ב, ט':

אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ׃



מ. אל תאכלו ממנו נא. אין נא אלא חי (ובשל מבושל לחייב על החי ועל המבושל), אתה אומר לחייב (על החי ועל המבושל) או אינו אלא לחייב על המבושל ביותר? תלמוד לומר כי אם צלי אש. הא מה תלמוד לומר ובשל מבושל –לחייב (על החי ועל המבושל).

ובשל מבושל במים אין לי אלא מים שאר כל המשקין מנין? היה ר' ישמעאל אומר אמרת קל וחומר, הא אם מים שאינן מפיגין טעמן הרי הן אסורין בבשול, שאר המשקין שהן מפיגין טעמן דין הוא שיהו אסורין בבשול. ר' עקיבא אומר, אין לי אלא מים שאר כל משקין מנין? תלמוד לומר ובשל מבושל להביא שאר המשקין.

ר' אומר אני אקרא אל תאכלו ממנו כי אם צלי אש. ומה תלמוד לומר נא ובשל מבושל שיכול אין לי אלא בשעה שהוא באכול צלי (בשעה שהוא בא ומבושל), מבעוד יום מנין? תלמוד לומר ובשל מבושל לחייב עליו מבעוד יום.

מא. (ובשל אין בשל אלא צלי שנא' ובשלת ואכלת (דברים טז) . ואומר ויבשלו (את) הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם (ד"ה ב' לה). מכאן היה ר' יאשיה אומר הנודר מן המבושל אסור בצלי). כי אם צלי אש למה נאמר. הייתי אומר הראוי לשלוק ישלוק, הראוי לצלי יצלה. תלמוד לומר כי אם צלי אש

מב. ראשו על כרעיו ועל קרבו. תוך ובר דברי (ר' עקיבא. ר') אומר מקולס


ראו גם: התורה והמצוה על שמות יב ט - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-12-09