מכילתא על שמות יב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מ. אל תאכלו ממנו נא. אין נא אלא חי (ובשל מבושל לחייב על החי ועל המבושל), אתה אומר לחייב (על החי ועל המבושל) או אינו אלא לחייב על המבושל ביותר? תלמוד לומר כי אם צלי אש. הא מה תלמוד לומר ובשל מבושל –לחייב (על החי ועל המבושל).

ובשל מבושל במים אין לי אלא מים שאר כל המשקין מנין? היה ר' ישמעאל אומר אמרת קל וחומר, הא אם מים שאינן מפיגין טעמן הרי הן אסורין בבשול, שאר המשקין שהן מפיגין טעמן דין הוא שיהו אסורין בבשול. ר' עקיבא אומר, אין לי אלא מים שאר כל משקין מנין? תלמוד לומר ובשל מבושל להביא שאר המשקין.

ר' אומר אני אקרא אל תאכלו ממנו כי אם צלי אש. ומה תלמוד לומר נא ובשל מבושל שיכול אין לי אלא בשעה שהוא באכול צלי (בשעה שהוא בא ומבושל), מבעוד יום מנין? תלמוד לומר ובשל מבושל לחייב עליו מבעוד יום.

מא. (ובשל אין בשל אלא צלי שנא' ובשלת ואכלת (דברים טז) . ואומר ויבשלו (את) הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם (ד"ה ב' לה). מכאן היה ר' יאשיה אומר הנודר מן המבושל אסור בצלי). כי אם צלי אש למה נאמר. הייתי אומר הראוי לשלוק ישלוק, הראוי לצלי יצלה. תלמוד לומר כי אם צלי אש

מב. ראשו על כרעיו ועל קרבו. תוך ובר דברי (ר' עקיבא. ר') אומר מקולס


ראו גם: התורה והמצוה על שמות יב ט - פירוש מלבי"ם על המכילתא.

<< · מכילתא על שמות · יב · ט · >>



קיצור דרך: mdrjhlka-jm-12-09