מכילתא על שמות יב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כח. והיה לכם למשמרת . מפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים? היה רבי מתיא בן חרש אומר ואעבור ואראך והנה עתך עת דודים (יחזקאל ט"ז) הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו, ולא היה בידם מצות שיעסקו בהם כדי שיגאלו, שנא' שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה וגו'. ערום מכל מצות. נתן להם הקב"ה שתי מצות, דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו. שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו'. ואומר גם את הדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו (זכריה ט). לכך הקדים הכתוב לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים, שאין נוטלין שכר אלא על ידי מעשה. רבי אלעזר הקפר ברבי אומר, וכי לא היה בידם של ישראל ארבע מצות שאין כל העולם כדאי בהם? שלא נחשדו על העריות, ולא על לשון הרע, ולא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם. ומנין שלא נחשדו על העריות - שנאמר ויצא בן אשה ישראלית (ויקרא כד) להודיע שבחן של ישראל שלא היה ביניהם אלא זה ופרסמו ופרטו הכתוב. ועליהם מפורש בקבלה, גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום (שיר השירים ד) גן נעול אחותי כלה, אלו הזכרים. גל נעול מעין חתום אלו הנקבות. ור' נתן אומר גן נעול אלו הנשואות, גל נעול אלו הארוסות. דבר אחר, גן נעול גל נעול אלו שתי ביאות. מנין שלא נחשדו על לשון הרע והיו אוהבין זה את זה? תלמוד לומר ושאלה אשה משכנתה (שמות ג). כבר היה בידם שנים עשר חדש ואי אתה מוצא אחד מהם שהלשין על חברו. ומנין שלא שנו שמם? כשם שמיחסן בירידתן שנאמר ראובן שמעון לוי ויהודה (שם א), כך מיחסן בעליתן. שנאמר ויתילדו על משפחותם לבית אבותם וגו'. ואומר המלאך הגואל אותי (בראשית מח). ומנין שלא שנו את לשונם שנאמר כי פי המדבר אליכם (שם מה). ואומר ויאמרו אלהי העבריים נקרה עלינו וגו'. (שמות ה) ואומר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי (בראשית טו). ומפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים? לפי שהיו שטופין בעבודה זרה במצרים, ועבודה זרה שקולה כנגד כל המצות. שנאמר והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה (במדבר טו) יחד הכתוב מצוה הזאת ואמרה ענין בפני עצמו. ואי זה זה? עבודה זרה (אתה אומר ע"ז או אינו אלא אחת מכל מצות האמורות בתורה סתם? כשהוא אומר וכי תשגו ולא תעשו וגו' באו כל המצות ללמד על מצוה אחת. ומנין לעובר על כל מצות שהוא פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים בתורה- שנאמר לעברך בברית ה' אלהיך (דברים כט). ואין ברית אלא תורה, שנאמר אלה דברי הברית וגו' (שם כח). אמר להם משכו ידיכם מעבודה זרה והדבקו במצות. רבי יהודה בן בתירא אומר, הרי הוא אומר ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וגו', וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח? (שנאמר)

יולד לך בן זכר שמח שמחהו (ירמיה כ), רבו מוציאו לחירות ואינו שמח? אם כן, למה נאמר ולא שמעו אל משה? אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מע"ז. שנאמר ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו (יחזקאל כ) . (ואומר, וימרו בי בית ישראל במדבר) הדא הוא דכתיב, וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום (על) [אל] בני ישראל -צום לפרוש מעבודה זרה.

והיה לכם למשמרת . למה נאמר, לפי שנאמר משכו וקחו לכם צאן וגו' אמרו לו ישראל למשה רבינו, הן נזבח את תועבת מצרים וגו' (שמות ה). אמר להן, מן הנס שהוא עושה לכם במשיכתו אתם יודעים בשחיטתו

והיה לכם למשמרת . שחטהו בי"ד ושמרהו עד י"ד. אתה אומר שמרהו עד י"ד ושחטהו בי"ד, או שמרהו עד י"ד ומשכהו ושחטהו (בי"ד) [ביו"ד]? תלמוד לומר, בראשון בי"ד יום, קבעו הכתוב חובה. הא אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון שמרהו עד י"ד ושחטהו בי"ד.

והיה לכם למשמרת . מגיד הכתוב שהיו מבקרין אותו ד' ימים קודם לשחיטה. מכאן אתה דן על התמיד.

נאמרה שמירה בפסח ונאמרה שמירה בתמיד, מה שמירה האמורה בפסח מבקרין אותו ארבעה ימים קודם שחיטה, אף שמירה האמורה בתמיד מבקרין אל תו ד' ימים קודם שחיטה. (מכאן אתה דן על התמיד. נאמרה שמירה [בתמיד] ובפסח נאמרה שמירה. מה שמירה האמורה בפסח מכין אותו ארבעה ימים קודם שחיטתו, אף שמירה האמורה בתמיד (מבקרין) [מכין] אותו ד' ימים קודם לשחיטתו). מכאן אמרו (ערכין פ"ב מ"ה)

אין פוחתים מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים. כדי לשבת ולשני ימים טובים של ראש השנה. ומוסיפין לעולם

( והיה לכם למשמרת . להוציא פסח דורות. שפסח מצרים מקחו בעשור ופסח דורות מקחו כל זמן).

כט. ושחטו אותו . וכי כלן שוחטין אותו? (אלא לעשות שלוחו של אדם כמותו) מכאן אמרו (ברכות פ"ה מ"ה) שלוחו של אדם כמותו

ל. ושחטו אותו בין בחול בין בשבת . ומה אני מקיים מחלליה מות יומת (שמות לא) בשאר מלאכות חוץ משחיטת הפסח. או אף בשחיטת פסח? הא מה אני מקיים ושחטו אותו בשאר כל הימים חוץ מן השבת (או אף בשבת) - תלמוד לומר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (במדבר ט), ואפילו בשבת, דברי רבי יאשיה. אמר לו ר' (נתן) [יונתן], ועדיין לא שמענו. נם לו ר' יאשיה הרי הוא אומר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וגו' (שם כח). אם ללמד על התמיד שתדחה את השבת, והלא כבר נאמר וביום השבת שני

כבשים בני שנה. ומה תלמוד לומר במועדו? אלא להקיש ולדון גזירה שוה. נאמר כאן במועדו ונאמר להלן במועדו, מה כאן דוחה שבת אף להלן דוחה שבת.

( ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל . מנין אתה אומר שאם אין להם לישראל אלא פסח אחד שכולן יוצאין בו ידי חובתן - תלמוד לומר ושחטו אותו וגו'.

לא. ושחטו אותו וגו' . מכאן אמרו (פסחים פ"ה מ"ה) הפסח נשחט בשלש כתות קהל ועדה וישראל).

לב. בין הערבים . שומע אני עם דמדומי חמה (תלמוד לומר בערב (דברים טז). אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר כבא השמש. אי כבא השמש ובשלת ואכלת- תלמוד לומר מועד צאתך. הפסיק הענין ובשלת ואכלת משחשכה. ר' אומר) הרי הוא אומר שם תזבח את הפסח בערב. שומע אני כשמועו - תלמוד לומר מועד צאתך ממצרים. אימתי יצאו (אלו) [ישראל] ממצרים, משש שעות ולמעלה. וכן הוא אומר ויהי בעצם היום הזה יצאו וגו' (שמות יב). ר' נתן אומר מנין (ראיה) לבין הערבים שהוא משש שעות ולמעלה? אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר. קדשו עליה מלחמה. קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב (ירמיה ו). רבי שמעון בן יוחאי אומר, בא הכתוב להשית ראשון אחרון ואחרון ראשון. מועד צאתך ממצרים

לשחיטתו. כבוא השמש לצלייתו. בערב לאכילתו. בן בתירא אומר, בין הערבים [בין שני הערבים] (שחטהו- תן ערב לשחיטתו תן ערב לאכילתו).


ראו גם: התורה והמצוה על שמות יב ו - פירוש מלבי"ם על המכילתא.

<< · מכילתא על שמות · יב · ו · >>


קיצור דרך: mdrjhlka-jm-12-06