משנה ברכות ה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ה · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המתפלל וטעה, סימן רע לו.

ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו, מפני ששלוחויא של אדם כמותו.

אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים ואומר: זה חי וזה מת.

אמרו לו, מנין אתה יודע?

אמר להם: אם שגורה תפלתי בפי, יודע אני שהוא מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה - סִימָן רַע לוֹ.

וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא - סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו.

מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא - שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים, וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת.

אָמְרוּ לוֹ מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם, אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל.

וְאִם לָאו - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף:

נוסח הרמב"ם

המתפלל וטעה – סימן רע לו.
אם שליח צבור הוא – סימן רע לשולחיו,
ששלוחו שלאדם כמותו.
אמרו עליו על ר' חנינה בן דוסא,
שהיה מתפלל על החולין ואומר:
"זה חיה וזה מת".
אמרו לו:
מנין אתה יודע?
אמר להם:
אם שגרה תפילתו בפי –
יודע אני שהוא מקובל.
ואם לאו –
יודע אני שהוא מטורף.


פירוש הרמב"ם

המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא כו' – מטורף, מת. והוא מלשון טירוף כמו שזכרנו, כי השכחה הוא אבוד הדבר מכוח הזכרונות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אם שגורה תפלתי - סדורה בפי במרוצה ואיני נכשל בה:

שהוא מטורף - שהחולה מטורףב2, כמו "אך טרוף טורף" (בראשית מד כח). פירוש אחר, לשון טורפים לו תפילתו בפניו (ברכות ה ב), כלומר, התפלה שהתפללו עליו מטורפת וטרודה ממנו ואינה מקובלת:

הערות ושיניי נוסחאות

הערה ב2: בד"ו: מת, וכן הוא בפירוש הרמב"ם.

פירוש תוספות יום טוב

ששלוחו של אדם כמותו. וילפינן ליה מדכתיב (שמות יב) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל דודאי לא היו שוחטין כל ישראל אלא ששלוחו של אדם כמותו. הר"י [ועיין מ"ש ברפ"ב דקדושין:

שגורה. פירשתיו בפ' ד' משנה ג']:

שהוא מטורף. מ"ש הר"ב לשון טורפים לו וכו' כלומר התפלה שהתפללו עליו טרופה ומטורדת ממנו. וזה לשון רש"י שהוא מטורף החולה לשון טורפין וכו' כלומר התפלה וכו' נראה שזה שכתב כלומר התפלה לא להסביר פי' המשנה אלא פי' דטורפים הסביר. [ויותר נראה לי דבפירש"י וכצ"ל שהוא מטורף החולה לשון אחר לשון טורפים וכו' וטעות כזה מצוי שידלג הסופר התיבות הדומות זו לזו כגון הכא שדלג מתיבת לשון לתיבת לשון]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) ששלוחו של אדם כמותו. וילפינן לה מדכתיב: "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל" (שמות יב ו), דוודאי לא היו שוחטין כל ישראל, אלא שלוחו של אדם כמותו. גמרא:


פירושים נוספים

 


קיצור שנות אליהו

שהוא מטורף - היינו החולה, ולא התפילה, שאילו היה קאי על התפילה, היה לו לומר "שהיא מטורפת".