משנה ברכות ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ו · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד מברכין א על הפירות?

על פירות האילן אומר, בורא פרי העץ ב, חוץ מן היין, שעל היין אומר בורא פרי הגפן.

ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ.

ועל הירקות אומר בורא פרי האדמה.

רבי יהודה אומר, בורא מיני דשאים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?

עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת אוֹמֵר - הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

וְעַל הַיְּרָקוֹת - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָׁאִים:

נוסח הרמב"ם

כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ על הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים.

פירוש הרמב"ם

  • כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר כו' – מילת כיצד מורכבת משלוש מילות, כאי זה צד, ופירושו על איזה ענין, והיא שאלה בעד איכות דבר או הדומה לו.
וחוץ – מלת שיור. והניח תחילת כל ברכה מפני שהוא דבר משתתף בכל הברכות, רוצה לומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם.
ופירוש ירקות, הם העשבים אשר מנהג לאוכלם חיים או מבושלים. ואשר מנהג לאוכלם מבושלים, כגון הכרוב והתרדין, יברך עליהם כשיתבשלו "בורא פרי האדמה", אבל מי שיאכל התרדין והכרוב וכיוצא בהן בלא בישול, אין לו לברך אלא "שהכל". ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כיצד מברכין... חוץ מן היין — שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו ג. וכן הפת:

בורא מיני דשאים - לפי שיש בכלל פרי האדמה דשא [בד"ו: דשאים], וזרעים כגון קטניות, ור' יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין ואין הלכה כר' יהודה. והא דתנן על הירקות אומר בורא פרי האדמה, הני מילי ירקות שדרכן לאכלן חיין ואכלן חיין או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן מבושלים אבל אותן שדרכן לאכלן חיין ואכלן מבושלים או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן חיין אינו מברך עליהן אלא שהכל. וירקות שאוכלין אותם בין חיין בין מבושלים מברכין עליהן בורא פרי האדמה בין חיין בין מבושלים:

פירוש תוספות יום טוב

כיצד מלה מורכבת משלש מלות כאי זה צד על איזה ענין וכו'. הרמב"ם. ובחנם הגיה הח"ש בריש פרק הזהב ובפרק איזהו נשך ששנוי שם כאיזה צד שכן דרך בעל הלשון ברצותו מרחיב וברצותו מקצר:

כיצד מברכין. דסברא שמברכין כדי שלא יהנה מעולם הזה בלא ברכה. תוס'. והר"י כתב דקאי אדתנן בפרק קמא לחתום ושלא לחתום. אלא שקודם לזה הוצרך ללמוד ולפרש כל דיני ק"ש וברכותיה והתפלה:

האילן. עיין במשנה דלקמן בפי' הר"ב:

בורא פרי העץ. הניח תחלת כל ברכה מפני שהוא דבר משתתף בכל הברכות ר"ל ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם. הרמב"ם. ועיין רפ"ט בפי' הר"ב:

היין. פי' הר"ב שמתוך חשיבותו וכו'. דכתיב (תהלים קד) ויין ישמח לבב אנוש ועוד אי שתי פורתא סעיד נמי. ובפת משום דכתיב (שם) ולחם לבב אנוש יסעד. גמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) כיצד מברכין. דסברא שמברכין כדי שלא יהנה מעוה"ז בלא ברכה. תוספ'. והר"י כתב דקאי אדתנן בפ"ק לחתום ושלא לחתום. אלא שקודם לזה הוצרך לגמור ולפרש כל דיני ק"ש כו':

(ב) (על המשנה) בורא פרי העץ. והניח תחלת כל ברכה מפני שהוא דבר משתתף. ר"ל ברוך אתה ה' אמ"ה. הר"מ:

(ג) (על הברטנורא) דכתיב ויין ישמח לבב אנוש ועוד אי שתי פורתא סעיד נמי ובפת דכתיב ולחם לבב אנוש יסעד. גמרא:


פירושים נוספים

 


קיצור שנות אליהו

שעל היין אומר וכו' - אמרו בגמרא: לפי שהוא זן ומשמח, קבעו לו ברכה בפני עצמו.

ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה - הא דלא תיקנו לומר "בורא פרי הארץ", היינו משום דלשון "ארץ" כולל שלושה דברים: א) מדינה נקראת ארץ. ב) ארץ ישראל נקראת "ארץ" סתם בכמה מקומות. ג) האדמה גם כן נקראת "ארץ". אבל שם "אדמה" מיוחד לאדמה בלבד.

שעל הפת הוא אומר המוציא וכו' - בירושלמי פירשו דהיא מחלוקת רבי נחמיה ורבנן, ולרבי נחמיה אומר נמי "הבורא פרי הגפן". ורבי זירא קלסיה למאן דבירך "המוציא", כדי שלא לערב ראשי אותיות, ד"העולם" מסתיים במ"ם כמו "מוציא". משמע דבעלמא פסקינן כרבנן. ולכך יש לברך גם "גומל חסדים" וכו' ולא "הגומל", וכן בכל ברכה.

ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה - בגמרא דנו בברכת השלקות. ושאלו: "כל שתחילתו בורא פרי האדמה, שלקו - שהכל, היכי משכחת לה?" וענו: "בתומי וכרתי". ולכאורה מה השאלה? בוודאי יש הרבה דברים שמתקלקלים בבישול.

ונראה בעיניי דפריך, משום שבוודאי לא יבשל להתקלקל. ואם תאמר שמתקלקל בבישולו מצד עצמו, אך מחמת דבר אחר שנותן בו - משביח, זה לא נקרא קלקול, ובוודאי מברך עליו "בורא פרי האדמה". ומתרץ: בשומים וכרשה, שנותנים להשביח התבשיל, והם עצמם מתקלקלים, מברכים עליהם "שהכל".