משנה ברכות ו רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן הוא אומר: "בורא פרי העץ", חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר "בורא פרי הגפן".

ועל פירות הארץ הוא אומר: "בורא פרי האדמה", חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר "המוציא לחם מן הארץ".
על הירקות הוא אומר: "בורא פרי האדמה". רבי יהודה אומר: "בורא מיני דשאים".


(ב) בירך על פירות האילן, "בורא פרי האדמה", יצא. על פירות הארץ, "בורא פרי העץ", לא יצא.

ועל כולם, אם אמר "שהכל נהיה בדברו", יצא.


(ג) על דבר שאין גידוליו מן הארץ אומר: "שהכל נהיה בדברו".

על החומץ ועל הגובאי ועל הנובלות, הוא אומר: "שהכל נהיה בדברו".
ועל החלב ועל הגבינה ועל הביצים, הוא אומר: "שהכל נהיה בדברו".
רבי יהודה אומר: כל שהוא מין קללה, אין מברכין עליו.


(ד) היו לפניו מינים הרבה,

רבי יהודה אומר: אם יש ביניהן ממין שבעה, עליו הוא מברך.
וחכמים אומרים: מברך על איזה מהן שירצה.


(ה) בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון.

בירך על הפרפרת שלפני המזון, פטר את הפרפרת שלאחר המזון.
בירך על הפת, פטר את הפרפראות. על הפרפראות, לא פטר את הפת.
בית שמאי אומרים: אף לא מעשה קדירה.


(ו) היו יושבין, כל אחד ואחד מברך לעצמו. הסבו, אחד מברך לכולם.

בא להם יין בתוך המזון, כל אחד ואחד מברך לעצמו.
לאחר המזון, אחד מברך לכולם, ואומר על המוגמר, אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה.


(ז) הביאו לו מליח כתחילה ופת עימו, מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו.

זה הכלל: כל שהוא עיקר ועימו טפילה, מברך על העיקר, ופוטר את הטפילה.


(ח) אכל תאנים וענבים ורימונים, מברך עליהן שלש ברכות, דברי רבן גמליאל.

וחכמים אומרין: ברכה אחת.
רבי עקיבה אומר: אפילו אכל שלק והוא מזונו, מברך עליו שלש ברכות.
והשותה מים לצמאו, אומר: "שהכל נהיה בדברו".
רבי טרפון אומר: "בורא נפשות רבות וחסרונן".


הדף הראשי של משנה ברכות ו