רמב"ם על ברכות ה
ברכות פרק ה[עריכה]
- ראו גם: נוסח המשנה ברכות ה רמבם
משנה א[עריכה]
כובד ראש - רוצה לומר לעמוד בכוונה ובענווה, כמו שאמר: "עבדו את ה' ביראה".
ופירוש שוהין – מתעכבין. רוצה לומר שהן מתעכבין קודם התפילה שעה אחת, כדי ליישב דעתם ולהשקיט מחשבותם, ואז יתחילו בתפילה.
ומה שאמר שהמתפלל לא ישיב שלום למלך כשישאל בשלומו – אם היה המלך ממלכי ישראל. אבל אם הוא ממלכי אומות העולם, יפסיק תפילתו בשבילו, מפני שהיא סכנת נפשות.
ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק – ודבר זה אינו אלא בנחש בלבד, מפני שאינו נושך ברוב הפעמים. אבל מי שמנהגו לנשוך תמיד, כגון עקרב ואפעה, יפסיק התפילה בראותו אחד מהם הולך אליו, כי זה סכנת נפשות:
משנה ב[עריכה]
תחיית המתים - היא "אתה גבור".
וגבורות גשמים - היא "מוריד הגשם".
וכינה אותו במלת גבורה, לגודל תועלתו.
וברכת השנים - היא "ברך עלינו".
ושאלה - הוא שאילת גשמים. והיא שיאמרו בברכת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר" כו'.
והודיה - היא הברכה השמונה עשרה, והיא "מודים אנחנו לך" וכו'.
ואין הלכה כרבי עקיבא, ולא כרבי אליעזר:
משנה ג[עריכה]
עניין מה שאמרו על קן צפור יגיעו רחמיך, שיאמר: כמו שחמלת על קן הצפור ואמרת "לא תקח האם על הבנים" (דברים כב, ו), כן רחם עלינו. וכל מי שאמר כן בתפילתו, משתקים אותו, מפני שהוא תולה טעם זאת המצווה בחמלת הקדוש ברוך הוא על העוף. ואין הדבר כן, שאלו היה מדרך רחמנות, לא צווה לשחוט חיה או עוף כלל, אבל היא מצווה מקובלת, אין לה טעם.
וכן אם יאמר: על טוב יזכר שמך - יוכל אדם להבין מדבר זה שעל הרע לא ייזכר. וזה הדבר כנגד הדת, כי הקב"ה ראוי להודות לו על הטוב ועל הרע.
ופירוש סרבן - איש מרי. כלומר, אין לו להימנע יותר מדאי.
והעובר לפני התיבה - הוא שליח צבור:
משנה ד[עריכה]
סדר ברכת כוהנים:
- לעמוד לפני ההיכל בבתי כנסיות, ולהחזיר פניהם אל העם ואחוריהם להיכל,
- ושליח צבור כנגד הכוהנים פנים אל פנים, וישים בפיהם שלש ברכות אות באות על עניין זה:
- שליח ציבור אומר "יברכך", ויענו הכוהנים "יברכך", ומאמרם לקהל.
- ואחר כך אומר להם שליח צבור "ה'", ויענו הכוהנים "ה'".
- ואחר כך יאמר להם שליח צבור "וישמרך", ויענו הכוהנים "וישמרך".
- אז יענו כל הקהל ויאמרו "אמן".
- וכן בשלש ברכות כולן על הסדר הזה.
- וכשיענו הצבור "אמן", לא יענה שליח ציבור "אמן", שמא ישכח איזו ברכה היא אשר סיים. אבל יחריש, ויכוון ליבו בברכה השנית אשר ישים בפיהם.
ופירוש טירוף - השיכחה, על הדרך שזכרנו.
ופירוש הבטחתו - מנהגו:
משנה ה[עריכה]
מטורף - מת. והוא מלשון טירוף כמו שזכרנו, כי השיכחה הוא איבוד הדבר מכוח הזכרנות:
משנה ברכות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב