משנה ברכות ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ה · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים ו, ושואלין הגשמים בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת.

רבי עקיבא אומר, אומרה ברכה רביעית בפני עצמה.

רבי אליעזר אומר, בהודאה ז.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים - בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.

וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים - בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים.

וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה:

נוסח הרמב"ם

מזכירין גבורת גשמים בתחיית המתים ושואלין גשמים בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה רבי אליעזר אומר בהודיה.

פירוש הרמב"ם

מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים כו' – תחיית המתים היא "אתה גבור", וגבורות גשמים היא "מוריד הגשם". וכינה אותו במלת גבורה, לגודל תועלתו. וברכת השנים היא "ברך עלינו", ושאלה הוא שאלת גשמים, והיא שאמרו בברכת ברך עלינו כו'. והודיה היא הברכה השמונה עשרה, והיא "מודים אנחנו לך" וכו'. ואין הלכה כרבי עקיבא ולא כרבי אליעזר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מזכירין גבורות גשמים - "משיב הרוח", שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח. ומפני שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב"ה, דכתיב (איוב ה י): "עושה גדולות עד אין חקר, הנותן מטר על פני ארץ"ה – משום הכי קרי להו "גבורות גשמים":

ושאלה - "ותן טל ומטר", לשון בקשה:

בברכת השנים - מתוך שהן פרנסה, קבעו שאלתן בברכת פרנסה:

והבדלה - במוצאי שבת:

בחונן הדעת - שהיא ברכה ראשונה של חול. ובירושלמי אמרו: מפני מה תקנו הבדלה ב"חונן הדעת"? שאם אין דעה, הבדלה מנין? וכן הלכה:

פירוש תוספות יום טוב

מזכירין. עיין מ"ש ריש מסכת תענית:

גבורות גשמים. כתב הר"ב דכתיב עושה גדולות ) עד אין חקר. והתם כתיב בורא קצות ארץ וגו' אין חקר (ישעיה מ) וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה (תהלים סה). גמ' ריש תענית. וכתבו התוס' ולא נקט כח גשמים או גדולות גשמים משום דבגבורה איכא כח ואיכא גדולה. א"נ משום דהברכה מתחלת בגבורה:

בתחיית המתים. דתניא ולעבדו בכל לבבכם (דברים יא) איזהו עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה ונתתי מטר ארצכם. גמרא פ"ק דתענית. ודתקנו בתחיית המתים כתב הר"י שכמו שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם ע"כ. [ומהירושלמי הוא]. והיינו נמי דאמרינן בגמרא ששקולה כתחיית המתים:

ברכה רביעית. ולא יכללה בחונן הדעת והכי אמרינן בגמרא דלעיל (דף כט. ) דלרבי עקיבא תשסרי הויין:

בהודאה. פירוש קודם שיחתום ברכת מודים וטעמו מפני שמודה לשם שזיכה אותו להבין ולהבדיל בין קודש לחול. הר"ר יונה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על הברטנורא) גבורות גשמים. כתב הר"ב: דכתיב עושה גדולות ואין חקר [נוסח אחר: עד אין חקר]. וכתיב: "בורא קצות הארץ וגו' אין חקר" (ישעיה מ, כח), וכתיב: "מכין הרים בכוחו נאזר בגבורה" (תהלים סה, ז). גמרא ריש תענית:

(ו) (על המשנה) בתחיית המתים. דתניא: "ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג); איזוהי עבודה שבלב? הוי אומר: זו תפילה, וכתיב בתריה: "ונתתי מטר ארצכם" (שם שם, יד). גמרא פרק קמא דתענית. ודתיקנו בתחיית המתים, שכמו שתחיית המתים חיים לעולם, כך ירידת גשמים חיים לעולם. הר"י. והיינו דאמרינן בגמרא ששקולה כתחיית המתים:

(ז) (על המשנה) בהודאה. פירוש, קודם שיחתום ברכת "מודים". וטעמו, מפני שמודה לשם שזיכה אותו להבין ולהשכיל (נ"א: ולהבדיל) בין קודש לחול. הר"מ (נ"א: הר"ר יונה):


פירושים נוספים

 


קיצור שנות אליהו

מזכירין גבורות גשמים וכו' - לפי שהוא שבח, קבעוהו בשלוש ראשונות, שהן שבחו של מקום.

ואמרו בגמרא: לפי שהן יורדין בגבורה, לכך נקראו גבורות.

וביאר הגר"א ד"גבורה" היינו דבר שהווה לפרקים, כמו הגשמים, שהן יורדים לפרקים, שבזה ניכרת גבורת ה', שברצונו מורידם וברצונו מונעם.

וקבעום בברכת תחיית המתים, שגם היא עניינה בדברים ההווים לפרקים, כגון רופא חולים וסומך נופלים. ובירושלמי מפרש, לפי שנסמכו בקרא, דכתיב (הושע ו, ב): "יחיינו מיומים, ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו... ויבוא כגשם לנו".

ושואלין הגשמים בברכת השנים - לפי שדברי בקשה מקומם בברכות האמצעיות. וקבעוה בברכת השנים, לפי שהגשמים הם לצורך מזון ופרנסה, קבעום בברכת הפרנסה.

והבדלה בחונן הדעת - ואמרו בגמרא: לפי שהיא חכמה, קבעוה בברכת חכמה. ורבנן אמרי: מתוך שהיא חול, קבעוה בברכת חול. אמר רבי אמי: גדולה דעה, שניתנה בתחילת ברכה של חול.