משנה פסחים ה ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ה · משנה ה | >>
הפסח נשחט בשלש כיתות, שנאמר (שמות יב): "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל", קהל ועדה וישראל.
נכנסה כת הראשונה, נתמלאת העזרה, נעלו דלתות העזרה.
תקעו והריעו ותקעו.
הכהנים עומדים שורות שורות, ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב.
שורה שכולה כסף כסף, ושורה שכולה זהב זהב.
לא היו מעורבין.
ולא היו לבזיכין שולים, שמא יניחום ויקרש יז הדם.
הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלש כִּתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ו) וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל. נִכְנְסָה כַּת הָרִאשׁוֹנָה, נִתְמַלֵּאת הָעֲזָרָה, נָעֲלוּ דַלְתוֹת הָעֲזָרָה. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וּבִידֵיהֶם בָּזִיכֵי כֶסֶף וּבָזִיכֵי זָהָב. שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּה כֶּסֶף כֶּסֶף, וְשׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב זָהָב. לֹא הָיוּ מְעוֹרָבִין. וְלֹא הָיוּ לַבָּזִיכִין שׁוּלַיִם, שֶׁמָּא יַנִּיחוּם וְיִקְרַשׁ הַדָּם:
הפסח נשחט - בשלש כיתות,
- שנאמר "ושחטו אותו, כל קהל עדת ישראל, בין הערבים" (שמות יב ו),
- קהל, עדה, וישראל.
- שנאמר "ושחטו אותו, כל קהל עדת ישראל, בין הערבים" (שמות יב ו),
- נכנסה הכת הראשונה,
- ונתמלאת העזרה,
- ננעלו דלתות העזרה,
- תקעו, והריעו, ותקעו.
- והכהנים עומדין - שורות, שורות,
- ובידיהם - בזיכי כסף, ובזיכי זהב.
- שורה שכולה כסף - כסף.
- ושכולה זהב - זהב.
- ולא היו מעורבין.
- ולא היו לבזיכין - שוליים,
- שמא יניחום - ויקרוש הדם;
- ובידיהם - בזיכי כסף, ובזיכי זהב.
זה מבואר:
הפסח נשחט בשלש כתות - [בין שהצבור מרובים] בין שהצבור מועטים ויכולים כולן לשחוט בבת אחת, מצוה ליחלק לשלש כתות זו אחר זו:
שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, קהל, עדה, וישראל - הרי שלוש כתות:
בזיכי - כפות טז גדולות לקבל בהם הדם:
שורה שכולה כסף כסף - דהכי שפיר טפי:
ולא היו לבזיכים שולים - רחבים היו מלמעלה ותחתיהם חדים כדי שלא יוכלו לישב על הקרקע: שמא יניחום הכהנים לישב על הקרקע עד שיקבל דם אחר מחמת שהם מרובים וישכחום ויקרוש הדם ולא יהיה ראוי ליזרק:
בזיכי. פירש הר"ב כפות. שכן תרגום כף אחת בזיכא חדא:
ויקרש. כתב הרמב"ם בפירושו ויקפא מגזרת קפאו תהומות (שמות טו ח) ע"כ. ובאיוב [י' י'] וכגבינה תקפיאני ת"י והיך גובנין קרשתא יתי:
(טז) (על הברטנורא) תרגום כף אחת בזיכא חדא:
(יז) (על המשנה) ויקרש. פירושו ויקפא מגזרת קפאו תהומות וכגבינה תקפיאני תרגומו והיך גובנין קרשתא יתי:
הפסח נשחט בשלש כיתות וכו': ובגמ' א"ר יצחק אין הפסח נשחט אלא בשלש כיתות של שלשים שלשים בני אדם מ"ט קהל ועדה וישראל מספקא לן אי בבת א' צוה לשוחטו בשלשים או בזה אחר זה שלש כיתות של עשרה עשרה הלכך בעינן שלש כיתות של שלשים שלשים בני אדם דאי בבת אחת הא איכא ואי בזה אחר זה הא איכא הלכך בחמשין נמי סגי דעיילי תלתין ונפקי עשרה ועיילי עשרה ונפקי עשרה ועיילי עשרה ונלע"ד דאפשר להיות דמלת כל דבקרא דכל קהל עדת ישראל רומזת זה דכל בגימטריא חמשין הוו. ירוש' ר' יעקב בר אחא בשם ר' ייסא ניתן כח בקולו של משה יהיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך מ' יום ומה היה אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת וממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת:
נעלו דלתות העזרה: גמ' אתמר אביי אמר ננעלו תנן ומעשה נסים מאליהם רבא אמר נועלין תנן ואיכא בינייהו למיסמך אניסא דלאביי כל זמן שאין ננעלין מאליהן מניחין אותן ליכנס ולא חיישינן דעיילו כולהו ואין כאן שלש כיתות לרבא לא סמכינן אניסא והא דתנן בעדיות פ"ה חס ושלום שאין העזרה ננעלת בפני כל אדם וכו' אביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה:
תקעו והריעו ותקעו: ירושלמי תני תמיד שיש לו נסכים תוקעים לנסכים פסח שאין לו נסכים תוקעין לשחיטתו:
ולא היו מעורבין: ירוש' דלמא פי' מעשה דר' זעירא ור' יעקב בר אחא ור' אבינא הוון יתבין א"ר אבינא מפני הרמאין פי' לא היו מעורבין שורות של כסף בשל זהב שמא יביא מביתו כף של כסף ויחליפנה בשל זהב א"ל ר' יעקב בר אחא בכל פומך א"ל ר' זעירא אימור ליה בפלגות פומך אתא ר' ירמיה בשם ר' יוחנן מפני הרמאין: ולשון הגמ' בבלית מ"ט אילימא דילמא שקלי דדהבא ומעיילי דכספא הכא נמי דילמא שקלי בר מאתן ומעיילי בר מאה אלא דהכי שפיר טפי ופי' רש"י ז"ל דילמא כשהוא מחזיר הריקם ומקבל המלא זימנין דמחזיר ריקן של זהב ומקבל מלא של כסף וה"ל מורידין בקדש ע"כ ומשמע דשורה אחת היתה של זהב או של כסף סמוכה למזבח ואחריה של כסף אם הראשונה היתה של זהב ואם הראשונה היתה של כסף השנייה שלאחריה היתה של זהב וכן לעולם שורה אחר שורה שורה אחת של כסף ושורה אחת של זהב או אפשר מספר חמשה שורות או עשרה היו של זהב וכנגדן כמספרן היו אחריהן שורות של כסף וכן לעולם ולא בא למעט התנא רק שלא היו מעורבין ממש של כסף בשל זהב בתוך שורה אחת וכ"ש בלא סדר שורות כלל:
יכין
הפסח נשחט בשלש כתות: [אבטהיילונגען], ולא שחטו כל הקהל בשעה אחת:
וישראל: וכל כת צריך שיהיה לכל הפחות י' בני אדם ומספקינן אי צריך ג' כתות ביחד או בזה אחר זה, להכי בעינן ג' כיתות של ל' ל' בני אדם:
נעלו דלתות העזרה: ר"ל לא היה תלוי ברצונם להכנס כמה שירצו, אלא נכנסו לעזרה, עד שנתמלאת, ואח"כ נועלין העזרה, וכן בפעם ב'. [ונ"ל דלא נועלים רק להיכר כדי שלא יכנסו יותר, ויהי' נשחט בג' כתות, אבל בשעת שחיטת הפסחים פתחו השערים מיד, דאל"כ הרי כל הזבחים שנזבחו כששערי העזרה נעולים פסולים [כרתוי"ט פ"ג דתמיד מ"ז], ואפי' למ"ש בס"ד בחומר בקודש [פ"ד סי' י'] דבשאר קרבנות ששחטום כשהשערים נעולים כשרים בדיעבד, עכ"פ בפסח דלכתחילה מנ"ל, ואת"ל דבפסח היה קבלה בידם שיהיו השערים נעולים בשעת שחיטתו, וא"כ ק"ל למה דאמרינן בפסחים [דפ"ח ב'], במסופק אם חייב בפסח, דניתי קרבן ונתני, דאם מחוייב בפסח יהיה זה פסח, ואם לאו יהיה זה שלמים. וקשה והיכי אפשר, והרי בפסח צריך שיהיו השערים נעולים, ובשלמים ששחטן כשהשערים נעולים פסולים [כעירובין ד"ב א'], אע"כ או שכשהשער פתוח בזמן שחיטת הפסח כשר בדיעבד, או שאפילו לכתחילה צריך לפותחו גם בשחיטת הפסח ולא נעלו רק להיכר וכדאמרן, וכך מסתבר דבל"ז לא ידענא מנ"ל לרבותינו נעילה זו בשעת שחיטת הפסח:
הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי: כפות:
ושורה שכולה זהב זהב: משום נוי:
לא היו מעורבין: ר"ל גם השורות לא היו מעורבין, שתהיה שורה של זהב עומדת בין ב' שורות כסף אלא כל שורות של כסף עומדת לבד ושורות של זהב לבד והכל משום נוי:
ולא היו לבזיכין שוליים: רחבים במקום מושבן, רק היו כמין [טריכטער] סתום מלמטה:
שמא יניחום: שמא יושיבום על הקרקע וישכחוהו:
ויקרש הדם: והרי קרוש לא חזי לזריקה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש