משנה פסחים ה רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) תמיד -
- נשחט - בשמונה ומחצה.
- וקרב - בתשע ומחצה.
- ערב פסחים -
- נשחט - בשבע ומחצה.
- וקרב בשמונה ומחצה.
- בין בחול, בין בשבת.
- חל ערב פסחים, להיות ערב שבת -
- נשחט - בשש ומחצה.
- וקרב - בשבע ומחצה.
- והפסח אחריו.
(ב) הפסח -
- ששחטו - שלא לשמו,
- קיבל, והילך, וזרק - שלא לשמו,
- או לשמו ושלא לשמו,
- או שלא לשמו ולשמו,
- פסול.
- כיצד?
- לשמו, ושלא לשמו - לשם פסח, ולשם שלמים.
- שלא לשמו, ולשמו - לשם שלמים, ולשם הפסח.
(ג) שחטו -
- שלא לאוכליו,
- ושלא למנויו,
- לערלים, ולטמאים,
- פסול.
- לאוכליו ושלא לאוכליו,
- למנויו ושלא למנויו,
- למולים ולערלים,
- לטהורים ולטמאים,
- כשר.
- שחטו קודם חצות - פסול,
- שנאמר בו "בין הערבים" (שמות יב ו, ויקרא כג ה, במדבר ט ג).
- שחטו קודם לתמיד - כשר,
- ובלבד - שיהא אחר ממרס בדמו,
- עד שיזרק - דם התמיד.
- ואם נזרק - כשר.
- ובלבד - שיהא אחר ממרס בדמו,
(ד) השוחט את הפסח - על החמץ,
- עובר בלא תעשה.
- רבי יהודה אומר:
- אף על התמיד.
- רבי שמעון אומר:
- הפסח בארבעה עשר -
- לשמו - חייב.
- ושלא לשמו - פטור.
- ושאר כל הזבחים -
- בין לשמן, בין שלא לשמן - פטור.
- ובמועד -
- לשמו - פטור.
- ושלא לשמו - חייב.
- ושאר כל הזבחים -
- בין לשמן, בין שלא לשמן - חייב,
- חוץ מן החטאת, ששחטה שלא לשמה.
- בין לשמן, בין שלא לשמן - חייב,
- הפסח בארבעה עשר -
(ה) הפסח נשחט - בשלש כיתות,
- שנאמר "ושחטו אותו, כל קהל עדת ישראל, בין הערבים" (שמות יב ו),
- קהל, עדה, וישראל.
- שנאמר "ושחטו אותו, כל קהל עדת ישראל, בין הערבים" (שמות יב ו),
- נכנסה הכת הראשונה,
- ונתמלאת העזרה,
- ננעלו דלתות העזרה,
- תקעו, והריעו, ותקעו.
- והכהנים עומדין - שורות, שורות,
- ובידיהם - בזיכי כסף, ובזיכי זהב.
- שורה שכולה כסף - כסף.
- ושכולה זהב - זהב.
- ולא היו מעורבין.
- ולא היו לבזיכין - שוליים,
- שמא יניחום - ויקרוש הדם;
- ובידיהם - בזיכי כסף, ובזיכי זהב.
(ו) שחט ישראל - וקיבל הכוהן.
- נתנו לחברו, וחברו לחברו.
- מקבל - את המלא,
- ומחזיר - את הריקן.
- והכוהן, הקרוב אצל המזבח,
- זורקו זריקה אחת - כנגד היסוד.
(ז) [ו] *הערה 1: יצתה הכת הראשונה - ונכנסה השניה.
- יצתה השניה - ונכנסה השלישית.
- כמעשה הראשונה - כן מעשה שניה, ושלישית.
- קראו את ההלל -
- אם גמרו - שנו.
- ואם שנו - שילשו.
- אף על פי - שלא שילשו מימיהם.
- רבי יהודה אומר:
- מימיה של כת שלישית,
- לא הגיעה עד "אהבתי כי ישמע ה'" (תהלים קטז א),
- מפני שעמה מועטין.
- לא הגיעה עד "אהבתי כי ישמע ה'" (תהלים קטז א),
- מימיה של כת שלישית,
(ח) [ז] וכמעשהו בחול - כן מעשהו בשבת.
- אלא שהיו הכהנים - מדיחין את העזרה,
- שלא כרצון חכמים.
- רבי יהודה אומר:
- כוס - היה ממלא מדם התערובת,
- זורקו זריקה אחת - על גבי המזבח.
- כוס - היה ממלא מדם התערובת,
- ולא הודו לו - חכמים.
(ט) [ח] כיצד תולין, ומפשיטין?
- אונקליות של ברזל,
- היו קבועים בכתלים, ובעמודים,
- שבהן - תולין, ומפשיטין.
- וכל מי - שאין לו מקום לתלות,
- מקלות דקים, חלקים - היו שם,
- מניח על כתפו, ועל כתף חברו,
- ותולה, ומפשיט.
- רבי אליעזר אומר:
- ארבעה עשר - שחל להיות בשבת,
- מניח ידו - על כתף חברו,
- ויד חברו - על כתפו,
- ותולה, ומפשיט.
(י) [ט] קרעו - והוציא את אימוריו,
- נתנן במגס - והקטירן על גבי המזבח.
- יצתה -
- הכת הראשונה - וישבה לה בהר הבית.
- ושניה - בחיל.
- ושלישית - במקומה.
- חשיכה -
- יצאו - וצלו את פסחיהם.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה פסחים ה
משנה פסחים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב