משנה פסחים ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) תמיד -

נשחט - בשמונה ומחצה.

וקרב - בתשע ומחצה.

ערב פסחים -

נשחט - בשבע ומחצה.

וקרב בשמונה ומחצה.

בין בחול, בין בשבת.

חל ערב פסחים, להיות ערב שבת -

נשחט - בשש ומחצה.

וקרב - בשבע ומחצה.

והפסח אחריו.

(ב) הפסח -

ששחטו - שלא לשמו,

קיבל, והילך, וזרק - שלא לשמו,

או לשמו ושלא לשמו,

או שלא לשמו ולשמו,

פסול.

כיצד?

לשמו, ושלא לשמו - לשם פסח, ולשם שלמים.

שלא לשמו, ולשמו - לשם שלמים, ולשם הפסח.

(ג) שחטו -

שלא לאוכליו,

ושלא למנויו,

לערלים, ולטמאים,

פסול.

לאוכליו ושלא לאוכליו,

למנויו ושלא למנויו,

למולים ולערלים,

לטהורים ולטמאים,

כשר.

שחטו קודם חצות - פסול,

שנאמר בו "בין הערבים" (שמות יב ו, ויקרא כג ה, במדבר ט ג).

שחטו קודם לתמיד - כשר,

ובלבד - שיהא אחר ממרס בדמו,

עד שיזרק - דם התמיד.

ואם נזרק - כשר.

(ד) השוחט את הפסח - על החמץ,

עובר בלא תעשה.

רבי יהודה אומר:

אף על התמיד.

רבי שמעון אומר:

הפסח בארבעה עשר -

לשמו - חייב.

ושלא לשמו - פטור.

ושאר כל הזבחים -

בין לשמן, בין שלא לשמן - פטור.

ובמועד -

לשמו - פטור.

ושלא לשמו - חייב.

ושאר כל הזבחים -

בין לשמן, בין שלא לשמן - חייב,

חוץ מן החטאת, ששחטה שלא לשמה.

(ה) הפסח נשחט - בשלש כיתות,

שנאמר "ושחטו אותו, כל קהל עדת ישראל, בין הערבים" (שמות יב ו),

קהל, עדה, וישראל.

נכנסה הכת הראשונה,

ונתמלאת העזרה,

ננעלו דלתות העזרה,

תקעו, והריעו, ותקעו.

והכהנים עומדין - שורות, שורות,

ובידיהם - בזיכי כסף, ובזיכי זהב.

שורה שכולה כסף - כסף.

ושכולה זהב - זהב.

ולא היו מעורבין.

ולא היו לבזיכין - שוליים,

שמא יניחום - ויקרוש הדם;

(ו) שחט ישראל - וקיבל הכוהן.

נתנו לחברו, וחברו לחברו.

מקבל - את המלא,

ומחזיר - את הריקן.

והכוהן, הקרוב אצל המזבח,

זורקו זריקה אחת - כנגד היסוד.

(ז) [ו] *הערה 1: יצתה הכת הראשונה - ונכנסה השניה.

יצתה השניה - ונכנסה השלישית.

כמעשה הראשונה - כן מעשה שניה, ושלישית.

קראו את ההלל -

אם גמרו - שנו.

ואם שנו - שילשו.

אף על פי - שלא שילשו מימיהם.

רבי יהודה אומר:

מימיה של כת שלישית,

לא הגיעה עד "אהבתי כי ישמע ה'" (תהלים קטז א),

מפני שעמה מועטין.

(ח) [ז] וכמעשהו בחול - כן מעשהו בשבת.

אלא שהיו הכהנים - מדיחין את העזרה,

שלא כרצון חכמים.

רבי יהודה אומר:

כוס - היה ממלא מדם התערובת,

זורקו זריקה אחת - על גבי המזבח.

ולא הודו לו - חכמים.

(ט) [ח] כיצד תולין, ומפשיטין?

אונקליות של ברזל,

היו קבועים בכתלים, ובעמודים,

שבהן - תולין, ומפשיטין.

וכל מי - שאין לו מקום לתלות,

מקלות דקים, חלקים - היו שם,

מניח על כתפו, ועל כתף חברו,

ותולה, ומפשיט.

רבי אליעזר אומר:

ארבעה עשר - שחל להיות בשבת,

מניח ידו - על כתף חברו,

ויד חברו - על כתפו,

ותולה, ומפשיט.

(י) [ט] קרעו - והוציא את אימוריו,

נתנן במגס - והקטירן על גבי המזבח.

יצתה -

הכת הראשונה - וישבה לה בהר הבית.

ושניה - בחיל.

ושלישית - במקומה.

חשיכה -

יצאו - וצלו את פסחיהם.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה פסחים ה

משנה פסחים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב